אולי אני אשמע כ"יפת נפש" במובן הכי שלילי ו"עושה ת'עצמו" שלו המילה, אבל אני חושבת שיופי אפשר למצוא כמעט בכל אדם. אני מאמינה שאם לאדם כלשהו אין אישיות רוויה ברוע וגועל, בהכרח יהיה בו משהו יפה. אני לא אומרת שכל כולו יהיה שיא השלמות הפיזית, דיוקן אלים ויתר הדימויים הססגוניים אך הקלישאתיים משהו, אבל בהכרח יהיה בו לפחות דבר אחד יפיפה שחבוי בתו קטן כלשהו. אחרי הכל, אני מאמינה שהיופי נמצא דווקא בדברים הקטנים.
אז הנה כמה דברים, ממש על קצה המזלג, שאני רואה כיפים. חלקם תווים מולדים, חלקם אפילו נחשבים כ"פגמים" פיזיים קטנים וחלק שילוב של הגוף והנפש:
- גומות חן ששוקעות בלחיים או זוויות הפה.
- רווח קל בין צמד השיניים העליונות-קידמיות.
- חיוך שמתעקם מעט בשובבות קלה.
- נמשים קטנים שמנקדים את האף והלחיים.
- אוזניים קטנות עם מבוך שלם של פיתולים.
- זוהר ילדותי ומשועשע שמשתקף מהעיניים.
- צחוק מצטלצל ומדבק.
- אצבעות ארוכות שנראות פעם אלגנטיות ופעם מגושמות.
- נקודות חן שפזורות על הגב או הבטן כמו קבוצת כוכבים אישית.
- עור שחום שמבריק ובוהק בקרני השמש.
- עיניים עם עומק שיוצר את ההרגשה שאתה יכול לטבוע בהן בכל רגע.
- יציבה שגורמת לאדם להראות כאילו אין אפילו דבר אחד המסוגל להפיל אותו מהרגליים ושמשדרת תערובת של ביטחון ורוגע.
- שיער קפיצי וסבוך מעט שרוטט קלות עם כל תנועה.
אלה חלק מאותם דברים שאני שמה לב אליהם ושמשתייכים לסוג הדברים הקטנים והיפים שיש בכל אחד.
שאלה:
ואיזה תווים קטנים, ולא בהכרח "שגרתיים" בכל הקשור למושגי היופי, אתם מחשיבים ליפים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פונד - הבלוג הישן