אם היו שואלים אותי לפני שנה מה הסיכוי שאני אנהל יומן מחלה, הייתי כנראה עונה שאפסי כי למרות שהמערכת החיסונית שלי לא משהו, מחלות של ממש גם כן לא היו לי פרט לצינון פה ומיגרנה שם. אז לפני כשנה לא הייתי מתארת לעצמי שאתאר מחלה כלשהי בבלוג, אבל הנה זה בדיוק מה שקרה ואני יודעת שזה כבר מעצבן ולא נעים לקרוא... אבל, בהעדר מילים אחרות, זה מה יש. זה מה שהכי עדכני בחיים שלי, זה מה שהכי מעסיק אותי כרגע, זה מה שהכי מפריע ועל זה בעיקר אני כותבת.

אומנם לא מדובר במחלה יותר מדי רצינית וקשה שמגיע לה בלוג משלה ואני לא עושה יותר מלכאוב, להקיא מדי פעם, לחוות קפיצות מוזרות בתאבון ולקחת כדורים לא הכי ידידותיים, לסבול מעט משיער שנושר וציפורניים שנישברות ושפתיים שנסדקות וכמובן שינויים חדים במצב הרוח (סליחה על הפירוט). אבל בגדול זה אפילו לא נשמע יותר מדי גרוע, ואם לדבר בכנות אז כל בחורה שניה כאן בישרא מזכירה בפוסטים שלה מחצית מהרשימה הנ"ל אם לא את רובה, בלי להעליב. אז אולי זה בכלל לא יומן מחלה, אלא סתם יומן תלונות סטנדרטי?

אולי...

ובנימה מוזרה ומעט מלנכולית זו אני אנוע אל עבר סיום הפוסט ואבטיח להשתדל ולכתוב על נושאים נעימים יותר בעתיד, אחרי הכל המצב שלי עדיין טוב ואני בסה"כ מנסה טיפול תרופתי מספר 2 שדווקא יכול להצליח, בניגוד למספר 1 הבעייתי, וגם אם לא יש עוד אופציות מספר 3 ו-4 ונראה לי שאפילו יותר מזה והחלק של פתיחת הראש והחיטוט בגבולות הגולגולת זה רק השלב הסופי ביותר וקיים סיכוי שהוא כלל לא יגיע.

אז הננה מבטיחה רשמית לעבור לכתיבה נעימה יותר.

בתקווה בקרוב מאוד...