פרק 1
ילדה רגילה , הולכת לבית ספר , חוזרת , שיעורים , מחשב
אוכל , הורים ....
זה מה שאני הכי רוצה .
אבל לא ... דווקא אני חייבת לגור בפנימיה , חייבת להיות לבד , כל החיים שלי נהרסים
מול העיניים שלי .
"לא יצא מימך כלום" המדריך אומר לי .
הפנימיה הזאת מטומטמת, אני שונאאת אותה . אני רוצה לברוח , וכבר ניסיתי .
זה ל-א אפשרי . !
ניסיתי הכל ! בלילה לברוח לטפס על השער ולצאת . תפסו אותי.
בבוקר כשכולם בארוחת בוקר לזחול מתחת לשער..תפסו אותי.
נתתי שוחד לשומר שיעזור לי לצאת והוא עזר לי ותפסו אותנו והוא פוטר בגללי .
עשיתי הכל ... ואני מתחילה להתייאש .
אני כבר שבוע לא אכלתי . אני אפעם לא באה לארוחות .
אני מנסה לגרום להם להבין שאני לא שייכת לכאן, אם הם כלכך לא
רוצים אותי למה הם לא נותנים לי ללכת ?
אבל עדיין ... אני לא יכולה לא לאכול שבוע ... אז אני גונבת פה ושם
קצת לחם .
בוקר~
קמתי בפנימיה בחדר שלי . אני ישנה יחד
עם גל ודנה . ישלנו בחדר 2 מיטות קומותיים ושירותים ומקלחת .
זה אומר שיש מקום בחדר ל-4 ילדים .
אנחנו רק 3 . לפניי שנה היה איתנו בחדר את דניאל , הידיד הכי טוב שלי .
שניינו ניסינו לברוח . ולא משנה כמה הרגשתי רע הוא תמיד עודד אותי .
הוא תמיד אמר לי שיום אחד אני אצא מפה ואהיה עשירה כמוהו . ושאנחנו נתחתן
ונגור על חוף הים ...
לילה אחד שברחנו אני נתפסתי והוא הצליח לברוח . ראיתי אותו רץ ונעלם בחשכה.
מאז לא שמעתי מימנו .
היה לי ממש קשה בפנימיה בלעדיו . הוא היחיד שהבין אותי . ודנה וגל הם שתיי ילדות קרציות
שונאת אותם . הם בטוחות שההורים שלהם יוציאו אותם מפה .
בנתיים הם כבר 3 שנים פה ואפחד לא בא.
אני פה כבר כמעט 12 שנים . הגעתי שהייתי בת שנה .
"ארוחת בוקר !! " המדריך צעק.
כולם הלכו רק אני יצאתי לחצר וישבתי מתחת לעץ .
פתאום נכנס ילד .. אפעם לא ראיתי אותו כאן.
הוא נכנס עם המדריכה של הילדים הבוגרים יותר.
כנראה ילד חדש... מסכן .
שהוא עבר הוא ראה אותי יושבת מתחת לעץ להסתכל עליי במבט עצוב .
כנראה משהו קרה להורים שלו ,
חייכתי אליו , חיוך מזויף ... אבל לא רציתי שיהיה עצוב איך שהוא הגיע.
הוא חייך בחזרה .ואז הוא נכנס לבפנים .
*תודה ללורן עיצובים על החתימה זה מדהים D:
פרק ממש משעמם . אבל ככה זה כל התחלה . הייתי חייבת להציג את כולם שתבינו
את ההמשך D:
עוד כמה תגובות ואני אמשיך . ומי שמגיב תודה רבה ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
