אני רוצה להזדיין עכשיו

עם מישהו שהתחיל איתי במסיבה היום,לא משנה מי אחד מהם...

עם זה שהייתי דלוקה עליו בכיתה י'

עם זה שהייתי מאוהבת בו כל יב'

עם זה שעשיתי איתו ועם חבר שלו שלישיה וזה בערך הלילה הכי נוראי בחיים שלי.

ובמיוחד עם הגבר הזה בן 35 שלימד אותי מה זה סקס טוב.

עם כל אחד מהגברים שהייתי איתם עד היום או מאלה שלא הספקתי עוד.

אבל אסור לי כי אני מרגישה חרא עכשיו,תמיד,ובמיוחד אחרי שזה נגמר,אחרי שהוא גומר מחבק אותי לשתי דקות מתלבש ואז מסתכל עלי,ואני מתלבשת והולכת,וזה נוראי.

אני לא באמת יודעת למה אני רוצה,אני לא נהנת מזה במיוחד זה פשוט צורך.

כי לשתי שניות שם,שזה רק אני ועוד איזה גבר אני לא חושבת על הבדידות ועל הרצון לאהבה אמיתית.

שאני עושה סקס (במיוחד אם זה אחד טוב ) אני לא חושבת על כלום,הראש נקי,הגוף הוא זה שפועל.

והנקודה הזאת שהראש מפסיק לפעול,זאת הנקודה שאני מחפשת.

ואולי אני מכורה,זה עושה לי רע,זה פוגע בי זה גורם לי להרגיש זונה ושרמוטה ובעיקר זולה,וגורם לי להרגיש כל כך בודדה אחרי אבל בשביל להגיע לנקודה הזאת שרק הגוף חושב ובראש הבדידות נעלמת.

בשביל הנקודה הזאת אני מוכנה לפגוע בעצמי כל כך,וזה חייב להפסיק.

אבל עכשיו אני כל כך רוצה לשלוח למישהו הודעה אבל אני חזקה ובמקום זה אני פשוט אלך לישון.

שכבתי עם הרבה גברים,הגעלתי את עצמי אבל עדיין קשה לי לחשוב על עצמי בתור שרמוטה,אולי זאת הכחשה אבל אני עדיין חושבת שיש לי יותר מה להציע מאשר סתם כוס.

ככול שהזמן עובר אני רק מגלה שיש לי בעיה יותר קשה...ידיד שלי אמר לי שאני מכורה למין שזה ממש מוזר לחשוב על זה ככה כי אני לא מכורה למגע או לעסק עצמו אני מכורה לרעיון לתחושה למחשבה זה ממש מוזר ואחר אבל אולי זאת התמכרות גם...וכמובן הרס עצמי איך אפשר לשכוח הרס עצמי.

עריכה של אחרי שנתיים :

הייתי ילדה מפגרת אבל ממש ממש מפגרת!!!!!!!!!!!!!