נגד מטוסים.

חתיכת מילה, פסייקו. וכל הכבוד על הכינוי החדש שלי אלייך. 

וזה נכון, במידה מסוימת.

אתה עם המון הומור, אוני עם רצינות תהומית.

אתה טוען שאנחנו חברים, ידידים, וואט דה פאק,

אני מבהירה שזה ממש לא המצב.

אתה נטשת אותי, אני הייתי סטוקרית.

שנינו מרגישים אשמים, ואתה מסרב לבחור בדרך הקלה.

אמרתי לך תחסום אותי ולך זדיין, ואתה אמרת שאתה רוצה לעזור.

אמרתי לך שוב, רוצה לעזור ? תחסום אותי ולך זדיין.

לא הסכמת.

קטע. אתה תמיד עושה את זה.

כל מילה שלך חותכת אותי.

ויש רגעים שאני מאבדת שליטה.

וכן, אני שונאת את עצמי, וכן, נורא קל להאשים אותך.

ולא, אני לא רוצה לחבב אותך.

וכן, לגמרי הייתי נותנת לך יותר מסתם למשש אותי.

אבל, אתה כמו כל שאר הבני זונות המבריקים שכמותכם, בחורים טובים מכדי לנצל את זה. אני חושבת שהנקודה הזו כבר הוכחה.

אלוהים אדירים, אתה ממש לא עושה לי טוב. באופן קיצוני כמה שאתה לא עושה לי טוב.