נגד מטוסים.

אני לא חושבת.

סך הכל משחררת קצת רסן.

אפילו לא ניסיתי להיות אכזרית.

אני השטן ולאלוהים לא אכפת.

קצת משחררת, קצת פחות טאקט.

~~ לא נמצאת כאן. גם לא נ"מ. מי שמדברת זו ##. אני האמיתית. אני מלפני הכינויים. וטוב לחזור לאוויר העולם.

אתם יכולים להגיד שאני הצד הרצחני שבי.

אני הצד שחטף את המכות ונלחם בחזרה, אני זה שספג את האכזריות של ילדים, של הורים, של מערכות, של 'גברים', אני הצד שנגעו בו. שחתכו אותו. שזרקו עליו מספריים, וכיסאות, ושברו אותו שוב ושוב ושוב.

אני הצד שרוצה לקחת אקדח ולירות בכולם ולצחוק כמו מטורפת. אני הצד שצורח מזעם בעוד שהשאר צורחות מכאב.

אני הצד שרוצה נקמה. שרוצה להכאיב. שיודע מה לומר.

לא, זה לא פיצול. זו רק אני.  תחת מסכות שונות. זו אני בלי מסיכה, בלי מסננים. זו אני שלמדתי לרסן.

זו אני שרוצה לקחת את כולם למטה ביחד איתה. 

אני רותחת מכעס, וצלולה כמו אחרי דמעות.

אני לא חלשה, ואני לא מצולקת, ואני לא הבכיינית שכותבת כאן בבלוג ואני לא זו שמנסה להבין למה כל זה קרה. אני רק זו שרוצה לנעוץ שיניים בכולם. ולעשות זאת באלגנטיות של חתול.

לא. לא נ"מ. רק ##.

** החליפו את ~~ בשמי הנוכחי ואת ##  בשמי המקורי.