מאז שנפרדתי ממ' אני מעמיסה על עצמי כמה שיותר. בעצם, מאז שהתחלתי לצאת עם מ' התחלתי להעמיס על צמי וגיליתי שזה עושה לי ממש טוב.
ועכשיו... אין לי בכלל זמן פנוי. אנטי לוקחת על עצמי עוד ועוד וזה פשוט לא מספיק, אבל זה גם חונק אותי לחלוטין.
אני מצליחה לדחוס את העבודה במדור ביחד עם אימוני כושר, כי גיליתי שזה שהתעלמות גופנית גורם לך להרגיש טוב זה לא בולשיט. וזה מרגיש טוב להתחיל לעבוד על הגוף שלי ולחזק פלג גוף עליון, כי זו לחלוטין נקודת התורפה שלי.
ואני גם מנסה לדחוס כמה שיותר חיי חברה ולשמר את חמש עשרה דקות התהילה שלי - כך שיוצא שאני לא מצליחה למצוא זמן לדייט עם בחור נורמלי ושפוי ואחד האנשים הכי טובים שאני מכירה.

שגם לא מוצאת זמן לכתוב בבלוג, למרות שגם העומס הרגשי שלה מטורף, בהתחשב בכך שהכלבה ש"פ בבניין איתה וקיבלה תדרוך. הו, גאד.