נגד מטוסים.

אני סובלת מהלם קרב ואני ג'ובניקים, חזרתי לכתוב שירים ואנשים באמת מלחינים אותם, והכל כביכול בסדר מלבד זה שאין לי עתיד בצבא ושאני מכירה עכשיו מישהו שמת ושאני לא מרגישה קיימת, כאילו שהמולקולות שלי עומדות להתפזר לאקראיות בכל רגע.  ואני עושה לעצמי נזקי צוואר עם הטלפון. וששופינג ת'רפי כבר לא עוזר. 

וששכחתי איך להיות רווקה מאושרת. אני רק רוצה מישהו, גם אם זה רק ללילה, שיחבק אותי ושישן איתי כשזה חם מדי מכדי לישון ביחד, שישאיר אותי חסרת נשימה. 

תוציאו אותי לבלות, בבקשה ?