נגד מטוסים.

זה סתם מחשבה, אני יודעת. אני מעוררת גיחוך כתמיד.

אנשים דורשים את תשומת ליבי, במילים, במעשים, בקריאות "נון מם, אני רוצה תשומת לב." ואני עונה "שניה, מתוק, אני נותנת עכשיו לי"פ ואז תורך."

אני אוהבת כשאת באה להתלונן והמילים היחידות שאני מצליחה להוציא זה "אני לא חושבת שאני יכולה לעשות את זה. אני קורסת." ואת, שהיה לך כל כך דחוף לבכות על הבחור שמשחק בך עונה "נדבר על זה אחר כך" ונעלמת. חברות אמיתית.

אני עצבנית כל הזמן ונ יסיתי את כל התרופות שהכרתי. ישנתי רע הלילה, וישנתי לצד ד"ר ובד"כ אני ישנה לצידו נפלא. בדיוק בגלל זה קבעתי איתו לסשן כירבוליזציה, כי גם לא קשה. וזה לא עוזר, כלום לא עוזר. מוזיקה, ריקודים, סקס, כתיבה, אהבה, מדון, עבודה, יצירה, תעסוקה, חברים, יציאות, אלכהול.

המפרקים שלי יצאו ממקומם בקרוב, ינקשו כמו המפרקים של סבתא. אני מעתדכנת מה שלומה, איך עבר הניתוח ואני רק מחכה לרגע בו הם יפסיקו את העינוי ואני אוכל להתאבל עליה.

יש לה עכשיו חור בצוואר כדי שהיא תוכל לנשום בלי מכונה, וילמדו את הפיליפינית היקרה לעשות לה 'סקשן' בשפה הרפואית, כי קשה להם לקרוא לזה שאיבה. קשה להם לחשוב שאותה פליפינית, שנמצאת פה כבר יותר מעשור ושלמדה לבשל את כל המאכלים של סבתא והיא כמעט חלק מהמשפחה כבר, תכניס צינור ותשאב את הזיהומים והלכלוכים מתוך הגרון הדק ומלא הקפלים שלה. 

אהוב שלי, אני מודעת לכך שכל אהבתי אלייך מסתכמת במכנה המשותף ושמו דיכאון. אבל אני צריכה שתשקר לי, אני צריכה שתגיד שאתה אוהב אותי בכל ליבך ושאנחנו נעבור את זה ביחד. אני צריכה להרגיש את הלב שלך פועם מתחת לחולצה ואת הזיפים שלך מדגדגים לי את העור. ואני צריכה לשמוע את החצי צחוק הצרוד שלך ואת המילים הפשוטות וחסרות המעוף על הריק. אני רוצה שנשב על הגג, הרחק מכולם ושתגיד בקול שקט את מה שאני מרגישה כבר חודשים: 'כלום.' שאני אסביר ואבצע תהליך של כניעה איטית למה שאני רוצה שתגרום לי להרגיש. להשאיר אותך לחכות שם עד שהבליטה במכנס תרד והדמעות שלי יתאדו. אני צריכה שנרוץ ביחד מהר ושתביס אותי. אני צריכה שתאהב אותי כי אני לא אעבור את זה לבדי.

אז אני קוראת את המילים שלך עוד פעם ועוד פעם ומכניסה לעצמי בראש: הוא החליט. זה נגמר. זה בסדר.

זה לא בסדר. 

זה אשמתי.

פישלתי.

צה"ל החליט להתגרש ממני רק אחרי שנה כי אני חיילת רעה. על קצונה אין מה לדבר בכלל. פויה, נון מם. טינופת. עכשיו תנקי את זה, כי עוד שניה יש מסדר והרס"ר החדש מרושע. 

שכותבת בסגנון של פעם וזה לא מקל עלי.