נגד מטוסים.

קניתי שתי חולצות, צעיף סגול וSHURE SM58 בבילוי-בחירות בתל אביב. שמעתי הרצאות מייגעות מV15. נכנעתי קצת לחברה אנושית.

למה קניתי את המיקרופון, בכלל? הרי אני כבר לא מתעסקת בצורה רצינית במוזיקה כבר איזו חצי שנה. אולי זה יידרבן אותי לזה.

לא אכפת לי מתוצאות הבחירות, בסופו של דבר אין מנהיגים גדולים, אין שליטים ראויים. בן גוריון הוא אגדה של נוסטלגיה ומבטא ייקי. אין לי מושג בכלל למה פוליטיקה מרתיחה את הדם, למה אנשים מפרקים אחד את השני בגלל פוליטיקה. למה גם אני כזו. 

הכל חסר משמעות, הכל מתיש ועצוב  ועגום ואין מפלגות קטנות.

ואני עצובה ומותשת ועגומה.

רק עוד יומיים ואז, בתקווה, אני אקבל חיבוק שיחזיר לי את כל החוליות למקום שלהן.