אני כלכך אוהבת אותה..
והיא יודעת את זה..
היא אוהבת אחרת..
לא אוהבת.. כנראה שדלוקה..
זה בערך הדבר הכי כואב בעולם,
אהבה לא הדדית
אבל הדבר הבאמת הכי כואב, באמת שאין שום דבר שמשתווה לצביטה הזאת בלב כשזה קורה
אהבה הדדית, סוג של הדדית
את אוהבת אותה הכי שבעולם ומוכנה לעשות הכל בשבילה, ואת יודעת שהיא גם אוהבת אותך, אבל לא בקטע כזה...
ואת ממשיכה לדבר איתה, ולשתף אותה, ולספר לה איך היה היום שלך ולפעמים זה גם נמשך עד השעות הקטנות של הלילה, אבל זה פשוט לא קורה, ואת לא יכולה להפסיק לדבר איתה כי את יודעת, את יודעת שאת לא תשרדי שבוע, איזה שבוע?!, יום. יום בלי לדבר איתה. יום בלי "לילה טוב מהממת" או "בוקר טוב נסיכה" ממנה..
אבל זה לא קורה.. זה לא יכול לקרות..
לפעמים זה לא קורה בגלל המרחק שיש בינכן
לפעמים זה ההפרש העצום בגילאים
לפעמים זה אפילו ההבדל העצום שיש בינכן, ההבדל הזה של האסמסים האלה.. האסמסים של "אני בבצפר אני אדבר איתך עוד מעט" ואת יודעת שהיא קוראת את זה, את יודעת שהיא קוראת את זה בבסיס, שכשאת בשיעור היסטוריה משתעממם למוות ורק חושבת עליה כל הזמן היא בנתיים מלמדת טירונים בצבא ויורה באקדחים..
זה ההבדל הזה במסגרת, בסביבה הזאת, שאת הולכת במסדרונות בין הכיתת קולנוע למעבדה היא צועדת בשטחים ומרימה משאות כבדים או וואט אבר.
זה הביטוי הכי משמעותי לזה שבשום מצב זה לא יכול לקרות, זה פשוט מראה לך בעניים שלך, כל פעם שאני הולכת בכיתה ואני מנסה לחשוב מה היא עושה עכשיו, ישר קופץ לי איזה בסיס עם חיילים גדולים כאלה. זה פשוט הסטירה בפרצוף הכי חזקה שאת יכולה לקבל..
ולפעמים?,
לפעמים היא פשוט לא אוהבת אותך.
ואין לך מה לעשות עם זה, אין דרך למנוע את זה, היא לא אז היא לא.
וכל פעם שהיא אומרת את זה את רק מחפשת איפה לקבור את עצמך, אבל את לא תעשי את זה, את לא תנתקי את השיחה או משהו, כי זאת לא סתם שיחה, זאת שיחה איתה..
"יש לי רק בקשה אחת.. אל תתאהבי בי"
כמה פעמים שמעתי את זה ממנה אבל כמובן שאני לא אקשיב, כי היא חמודה, מצחיקה, יפה, מדהימה ומושכת בטירוף. למה שאני אפסיק?
כמו תמיד הלכתי ראש בקיר ורק נדפקתי עוד יותר.
וזה תמיד ככה, ולא בהכרח בהקשר של אהבה, אני כזאת, יגידו לי משהו אז אני אחפש את ההפך הגמור ממנו ואעשה הכל כדי להשיג אותו.
כבר נמאס לי להחבל, נמאס לי להחבל ולהיפצע מכל הפעמים שדפקתי את הראש שלי בקיר (בצורה מטאפוראית כמובן)
אני כבר לא יודעת.. באמת שאני לא יודעת..
ואני יודעת שזה לא הדרך הנכונה להסתכל על דברים ושגם אם אני אחכה לה אז זה לא אומר בהכרח שבסוף זה יהיה הדדי
כן האהבה מעוורת ומי כמוני יודעת..
אני פשוט מקווה שבסוף הכל יסתדר..
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
