אנחנו היער;

אומרים שיש עצבות ביופי,

שיום אחד כולנו ניפול לבור שייפער באדמה

ונשתוק כל הדרך למטה,

שיש בנו משהו אפור שמאיים לכבות

את כל הצבע בעולם.

אני מרגישה בעיקר ריקה בימים כאלה,

בעיקר ריקנות של חוסר תוכן,

והמילה הראשונה שיש לי בראש

היא האחרונה ששמעתי.

המנגינה השנייה שמתנגנת לי בראש

היא המנגינה הראשונה שהתנגנה לי

והאחרונה ששמעתי.

אומרים שיש שלווה בחוסר אופי,

שיום אחד כולנו סתם נהייה

במקום לנסות לחיות,

שיש בנו משהו מת שמאיים להטביע

את כל החי.

אני מרגישה בעיקר נרגנת בימים כאלה,

בעיקר נרגנות של כישלון.