אנחנו היער;

על מה את חושבת

כשאת כותבת

אהבה?

כי המילים נוזלות

לך מבין השפתיים

והייתי רוצה לטעום

ממתק כתבייך.

טיפסי,

הלומת כאב

אל מבצרי טפסי

אשר עליי מגדלות

מונח, גבוה

מעל;

אחזי בי

ביד רטובה,

אני אשאל אותך

למה?

אך לא ממך

התשובה;

בשרירים כווצים

עשי עמי חסד

שברי מהותי,

עצובה ונמהרת.

(כתבתי אותך

בשלושה בתים,

ובית נוסף בדלתיים

סגורות).

אתרים ישנים במוחי

שנסגרו למבקרים

חוזרים לפעילות.

מסלולי שטנה

שגבו אבדות רבות

בנפש,

שזעמם מצמיא את האדמה

לכבוש.

חשבתי -

אתרים אלה נקברו תחת

מצע חדש;

הם עולים בשנית,

נוכחותם מעיבה על הנמצאים.