אנחנו היער;

מאז המשוגעת

השכלתי לדעת

שלא לכל אחד מגיע

להיות מאושר,

ושמי שנוגע נוסע

ומי שנגוע נשאר.

בחורף צריך לצעוד בשקט

שלא נפספס את הצלילים

שמסמנים לכולם להתחפר

בתוך עצמם, ובתוך

מעטפת זרה.

להאזין לרדיו, ולהוראות

הבטיחות ולנשוך את השפתיים.

אלקק את הדם מהסדינים,

אלקק מהמרצפות והקירות.

אלקק את הדם והדמעות

והבית שוב נקי. שוב נקי

הבית.

הימים שלי ספורים,

ואני מרגיעה את עצמי ב

סוכר.

וכדורים

שאני לא צריכה (אני אוהבת אותך).

אני חיה מרגע לרגע.