מוזר להכנס לכאן ולקרוא את הפוסט האחרון שכתבתי, לפני שנה. אני אוריד 10 קילו ויהי מה. מצחיק. עצוב. לא, זה לא עצוב. זאת אני לפני שנה. אז כן.
מוזר.
10 קילו ירדו, 10 עלו.
השקט שאחרי הסערה.
ירדתי אותם, עליתי, ונראה לי שהתבגרתי. אני משתדלת. אני עובדת על זה.
אני נורא רוצה לשאול כמה זמן אני אחזיק מעמד, מצד אחד.
מצד שני, אני מאמינה שאני כבר לא צריכה להתאמץ כל כך. אני חושבת שאי שם, מי שקורא את הסיפור על MOONRISE העביר דף.
האתחלה חדשה.
יש משהו מאד לא אמיתי, בבלוג הזה. זה אמור להיות המקום שאני הכי אמיתית בו, אבל אני לא מצליחה, כשאני מנסה להיות אמיתית כל הזמן. כי אני לא. אז אני לא אהיה אמיתית אם אני אנסה להיות אמיתית, נכון?
ולכן התחלתי לכתוב יומן. יומן אישי. זה כיף, זה אחרת לגמרי ואני ממליצה לכולם. כולם? אתם כאן? צרצרים? האמת שלצרצרים יש בטח חיי מסעות כאלה. צרצרים, גם לכם אני ממליצה לכתוב יומן. אולי תגלו איזו פיסת ירקרקות חדשה בעצמכם, שלא הכרתם.
זה היה משחק של שליטה, והוא לא נגמר. הוא ממשיך. העניין הוא שאני מנסה לפרוש. זה קשה. אבל אני מרגישה שנמאס לי מהמשחק הזה. אני רוצה להתחיל משחק חדש.
אז זהו, פחות או יותר. בטוחה שעוד אחזור, אני תמיד עושה את זה בסוף. אבל השאלה היא- האם אני אהיה אני?
האם אתם תהיו אתם?
הו.
:)
לילה טוב יקרים. ותודה על הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
***Moonrise***