שונאת את המאמנים הידוענים המוכרים כאלה שמבחוץ הם נראים ממש תומכים, נדיבים, עוזרים ושוברי שיאי מדינה.

בזמן שמבפנים, בתוך הקבוצה, הם תומכים, כן. תומכים. אבל בנידוי בן אדם על פי הלקותו בשמיעה.

יש לי ידידה טובה שהיא מבוגרת ממני (מן הסתם, בספורט הזה כולם במשבר גיל ה40, פחות או יותר) בכמה שנים טובות, וגם היא לקויית שמיעה

כמוני, אפילו פחות.

היה לה מקרה של כמעט תאונה כי היא לא שמעה רכב מאחורה.

(גם לי.)

((גם לחצי מהקבוצה השומעת שלי.))

אז הוחלט בקבוצה לא לצרף אותה לאימוני רכיבה בכביש של שבת, שהם האימונים הכי חשובים והכי קריטים בהכנות למטרות כאלו ואחרות. כי היא לא שומעת, ולאף אחד אין זין לעזור לה בלסמן מכונית או משהו בדבוקות (טורים של רוכבים צמודים כמו שאתם רואים בטלוויזיה\בלייב)

זה פוגע בחלום שלה. ומעצבן אותה. ומעכב אותה!

וכאן החלטתי בתור אחת שהיא חלק מהקהילה החירשת להתערב.

אז התערבתי

החלטתי לשלוח למאמן הידוען שלה.

והמוכר

והשובר שיאי ישראל, הודעה.

סה"כ הודעה, אשר מסבירה בחביבות איך מתמודדים עם חירש בקבוצה, בהתאם לקבוצה שלי.

דרכים שישאירו אותה בביטחון בכביש.

והוא?

עונה לי "עיצבנת אותי" אחרי שאמר שהגיברת הנ"ל ילדה גדולה ושהיא תדבר איתו בעצמה (סבבה, מקובל)

ומחק אותי מהפייסבוק

(מה??????????????????)

קודם כל, הייתי בהלם גמור, אחי! אתה גדול ממני ב3 עשורים וככה אתה מדבר? ומתנהג?!

עזבו.

12 יום מהיום לחלום!

(כן זה אופניים חשמליים.)