לאחר תשעת חודשי מאבק, עומד מאהל מחוסרי הדיור בבאר שבע (צמוד למוסד לביטוח לאומי ולבית המשפט) בפני צו פינוי שע"פ בקשת העירייה ובאישורו של בית המשפט ייכנס לתוקף בשעה 24:00, בלילה שבין ראשון לשני (23-24.1) הקרוב. לדיירות ודיירי מאהל המאבק אין לאן ללכת והם מתכוונים להילחם ולהתנגד לפינוי בכל האמצעים העומדים לרשותם, תוך כדי שמירה על עיקרון ההתנגדות האזרחית הישירה והלא אלימה.
הפער בין החוק היבש לבין הצדק הולך ומתרחב וכך, לאחר שכבר נושלו ונזרקו לרחוב, עומדים הפוליטיקאים בסיועה של המערכת המשפטית לזרוק את האנשים פעם נוספת.
מדיניות המערכות השלטוניות ממשיכה להיות מדיניות של טאטוא והסתרה מתוך מחשבה שאם לא רואים את אותם אלו שהממסד החליש וזרק לשוליים – הם לא יעיקו על המצפון. אם לא רואים את העניים הם לא קיימים כיוון שרחוק מהעין – רחוק מהלב.
העיר באר שבע והנגב בכללו זועקים למהפכה. מתחת לפני השטח ובתוך המאבקים החברתיים המתנהלים באמצעים ממסדיים (הסתדרות וכדומה), סוערות הרוחות ומודעותם של האנשים הנאבקים למען עצמם הולכת וגוברת ויחד עם אותה מודעות לעוולות השלטונות החוצות גבולות, מגזרים, עדות ומעמדות, הולכת וגוברת גם הסולידריות הבין-חברתית מה שגורם לאנשים הנאבקים על נושא מסוים להצטרף לאלו הנאבקים על נושא אחר ובכך להגדיל את המאסה הלוחמת.
אחרי פגישות ושיחות מקדימות, הגעתי אתמול לבאר שבע על מנת להצטרף אל דיירי המאהל ויחד אתם להתכונן לקראת הפינוי ולהכין את האמצעים הדרושים (שרשראות בריתוך מיוחד ואביזרים נוספים) כדי להתנגד לו.
המשטרה המודעת לקושי שיעמוד בפניה בעת הפינוי, החלה כבר לבצע עבודת שיטור פוליטית מקדימה ואתמול (יום רביעי) הגיעו למאהל שוטרים ועיכבו לחקירה את חיים בר-יעקב (דייר במאהל וממנהיגי המאבק) בגין העילה המוזרה של השתתפות בהפגנה לא חוקית וזאת עקב הצטרפותו יום קודם לכן בצעדת הזדהות עם נהגי האוטובוסים העירוניים השובתים כבר כמה חודשים. החוקרים ניסו להכריח את חיים לחתום על כתב ערבות לפיו הוא לא ישתתף בהפגנות במהלך השבועיים הקרובים (דבר שהיה מנטרל אותו מהפעילות במאהל) ואיימו עליו שאם לא יחתום הוא ייעצר אך הוא סירב להיכנע לאיומים ובסופו של דבר שוחרר בלא כל תנאים.
החל מיום ראשון בשעות הצהרים יתאספו במאהל נציגים מארגונים ומקבוצות נוספות ובשעה 12:00 ייערך מפגן סולידריות משותף לדיירי המאהל ולארגונים החברתיים השונים. לאחר אותו המפגן, יתארגנו חלק מהאנשים לשהייה ממושכת במאהל, ייערכו במשמרות של 24 שעות ביממה שיתריעו בכל מקרה של כוח משטרה שמתקרב למאהל וכל שוכני המקום יעמדו כחומה נצורה מתוך כוונה לא להיכנע ולשמור על המאהל בכל מחיר, עד למציאת פתרונות דיור ראויים לדיירים.
"במקום שלא מתאפשרת התנגדות לא אלימה – ההתנגדות היחידה האפשרית היא ההתנגדות האלימה" (מרטין לותר קינג)
אנשי המאהל ושאר הלוחמים מתכוונים לעשות הכל על מנת להימנע מאלימות ולשמור על ההתנגדות פאסיבית ככל הניתן אך אם השוטרים ישתמשו בכוח רב, הדברים יכולים להתדרדר לטירוף מוחלט.
כדי לנצח במאבק הזה, אנחנו צריכים כל זוג ידיים ורגליים נוספות. גם אתן/ם, קוראות וקוראים יקרות ויקרים, מתבקשות/ים להזיז את התחת ולהגיע ביום ראשון בצהרים לבאר שבע אם רק כדי להשתתף במפגן ההזדהות או יותר טוב, להישאר ללילה ולהשתתף במידה זו או אחרת בהתנגדות לפינוי.
המאהל נמצא בקרית הממשלה (צמוד למוסד לביטוח לאומי ולבית המשפט), מרחק של 5 דקות הליכה מהתחנה המרכזית.
אתמול בערב פגשתי חברים חדשים (בניה של אחת מדיירות המאהל) ויחד אתם הלכתי לפגוש חבר נוסף שלהם. בחזרתי למאהל עצר אותי שוטר שביקש בנימוס את תעודת הזהות שלי והעביר את מספרה בקשר. דקה חלפה לפני שהמוקדנית החלה להקריא להם את התיק הפלילי שלי (מעצרים רבים בהפגנות) וטון השוטר התחלף באחת מנימוס לעצבים ורטינות. אחרי עיכוב של כעשרים דקות הוא שחרר אותי לדרכי לא לפני שהוא מודיע לי כי "המשטרה שמה עליך עין". נו, שוין.
אתמול בצהרים, בדרכי מהתחנה המרכזית אל המאהל, עצרה אותי בחורה פלסטינית תושבת באר שבע המחזיקה בתעודת זהות ישראלית, הצביעה על חולצתי ובפיה שאלה: "איך זה שיש לך את חאנדלה?". החיוך הנבוך והשתיקה שלי גרמו לה לשאול אם יש לי בכלל מושג מה מסמלת הדמות הזו וכשהשבתי בחיוב והסברתי לה על הפעילות שלי, היא מיהרה לתת לי את הטלפון וביקשה עדכונים כיוון שם היא רוצה ליטול חלק בפעילות.
חאנדלה (או חאנזלה) הנ"ל הוא דמות קריקטוריסטית שצויירה ע"י נאג'י אל-עלי (אמן קריקטורות פלסטיני שנרצח בנסיבות נעלמות) והיא מסמלת את דמותו של הילד ממחנה הפליטים הנאבק בכיבוש. אגב, פירוש שמה של הדמות הוא 'מרירות'. סתם כדי שיהיה לכן/ם עוד קצת מידע על השכנים והשכנות שלכן/ם.
עוד קצת על נאג'י אל-עלי תוכלו לקרוא כאן, ועל האנדלה – כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
