נודדת לבדי

מכירים את הרגע הזה?

שעות, ימים, חודשים, שנים שאתם מתחבטים, תוהים ומתלבטים בשאלת פיתרונה של בעיה סבוכה המטרידה אתכם עד שברגע אחד, רגע שממש לא צפיתם אותו – מגיע הרעיון.

זה יכול לקרות תוך כדי שיחת טלפון סתמית, קיצוץ שום למרק, או סתם סידור גבות. זה יכול להגיע אחרי שכבר נואשתם ממציאת פתרון ואחרי שכמעט ושכחתם מקיום הבעיה.

זהו רגע מדהים. רגע של אושר מזוקק. זה קרה לי הלילה.

שאלות שהייתי רוצה לשאול:

עמי פופר: איך זה לשמוע קולות פצפוץ של גולגולת מקרוב כל כך?

שרה נתניהו: מי הדביק לך את הפה בזווית חיוך?

עברי לידר: מה עבר עליך כשכתב את השורה "מי זה אמר שאישה לווייתן זה דבר לא שביר"?

ביל גייטס: אתה משתמש במעבד התמלילים איינשטיין, נכון?

קיילי מינו: מתי תצבעי את הלחיים בוורוד?

ג'ורג' וואו בוש: כמה זה 2X2?

מיכאיל גורבצ'וב: תגיד, הכתם על הראש שלך מגרד?

סדאם חוסיין: מה קורה, גבר? המון זמן לא ראינו אותך. לאיפה נעלמת?

אלוהים: כשקלטת את הפאדיחה של קין לא חשבת לרגע שפישלת? למה המשכת?

זושה: למה את כל כך מקסימה? למה כל פעם שאני קורא אותך אני מרגיש כ"כ טיפש ומטומטם שאין לי מה לומר?

החבר הכי טוב שלי: מה –לכל השדים והרוחות- מצאת בי?

V – קוראים לי סאם. בימוי: ג'סי נלסון.

סרט מדהים, מרגש, ואם פעם היו אומרים "מלא במקומות הנכונים" אני אומר על הסרט שהוא קיטשי במקומות הנכונים. רוצו לספריית הווידאו הקרובה לביתכם וצפו בשון פן ומישל פייפר נותנים הצגה גדולה מהחיים.

X – בחזרה למלזיה. בימוי: ג'וזף רובן.

סרט מגוחך, שלא לומר פאתטי. העלילה מתקשרת כפי שמילות שירי שלמה ארצי קשורות האחת לשניה. נותנים לכם? נוסו על נפשכם!