לפני 12 שנה פתחתי את הבלוג הזה, זה די הרבה זמן מצד אחד אבל מצד שני אנשים בני 12 לא ממש בעלי ניסיון חיים נרחב בדרך כלל ואלו שכן זה ממש מצער. הבלוג הזה שינה את פניו כמה וכמה פעמים, כמו גם הכותב עצמו השתנה במהלך השנים באופן מפתיע כי הזמן חולף, העולם מסתובב סביב עצמו וסביב השמש וזה לא ישתנה בקרוב. אז מה לא השתנה בבלוג הזה ובישראבלוג בכלל? ובכן הבלוג בצורה ברורה עדיין קיים. הבלוג עדיין נכתב בעיברית(אך בלילה בלילה הוא חולם בHTML). ישראבלוג גם כן קיים בצורה מפתיעה, אני מניח שיריב חבוט כבר לא מנהל את ישראבלוג אבל אני באמת לא מעודכן ובאמת לא אכפת לי. הארנב הרוסי עדיין קיים(לפחות ככה ניכר מדף הציטוטים אבל אני באמת לא יודע עד כמה זה עדכני בהתחשב שבפעם האחרונה שבדקתי את השאלון השבועי הוא היה מ2014 והנושא החם הוא שנה טובה כשבקרוב חנוכה והשנה האזרחית. מה לא השתנה בי? אני עדיין חנון, מטאליסט בעל הומור מטופש, חוסר טאקט ועם דיכאון. אני עדיין כותב, בצורה ברורה, לצערי פעם בכמה חודשים, ההשראה נמצאת אבל כנראה היא פחות שם(אני באמת צריך לעשות מתישהו פוסט כתיבה על כתיבה). מה כן השתנה בבלוג הזה? ההבלוג הזה התחיל כי סגרתי את הבלוג הראשון שלי אחרי כמה חודשים מסיבה מטופשת והיה לי חשק לכתוב כי היה לי רע אז פתחתי את הבלוג הזה, דבר שהופיע כמה פעמים בבלוג הזה. בשלב מסויים החלטתי לנסות להיות מצחיק, דבר שאני מניח שעבד(בכל זאת ציטטו אותי פעם אחת ושמו ציטוט אחר פעם אחת במעריב לנוער, לא שזה אינדיקציה למשהו). בשלב מסויים פשוט נמאס לי לעדכן פעם ביומיים ועברתי לעדכן פעם בחודש או כמה שבועות תלוי בדרישת הקהל שהברחתי אחרי שהספאמתי את הבלוג כי ממש נמאס לי לרשום משהו. לאחר מכן בגלל שכמה זמן הבמה החדשה החליטה להיות יותר בעייתית מבדרך כלל החלטתי להפוך את הבלוג הזה למקום בו אני מפרסם שירים וסיפורים. כמו כן מכיוון שמי שמנהל/ת את ישראבלוג החליט לתת גישה לכל ההטבות של עיצוב בHTML וסטטסטיקות הבלוג עבר כמה פעמים שינוי עיצוב ונסגר על המדריך לטרמפיסט בגלקסיה(הספר ששינה את חיי). אז הבלוג פחות מתעדכן אלא אם יש לי נושא לדבר אליו או פתאום כתבתי שיר/סיפור. גם אני השתנתי בזמן הזה בצורה הגיונית, אני נוטה פחות להשתמש במונח גיי כמשהו מעליב, או בשואה כדי להדגיש משהו נוראי. המשיך והוסיף גם(למקרה שיש אנשים שאשכרה קוראים פה) שהשלמתי בגרויות, הוצאתי תואר, הייתה לי מערכת יחסים זוגית ששרדה שנתיים ו11 חודשים והסתיימה מכוער, עברתי בגלל אותה מערכת לבית שכור במרכז, אני עובד במשהו שממש לא קשור לתואר שלי, אני מתנדב כבר 6 שנים בכנסי מד"ב ופנטזיה. חוץ מזה לא הרבה השתנה, אני קורא המון, שומע מלא מוסיקה(לא רק מטאל אבל אני לחלוטין מטאליסט על אף שכבר ממעל שנה אני לא הלכתי להופעה כלשהי), בוהה במחשב בצפייה בסרטונים/סדרות, אבל כן אני סוג של מבוגר אחראי שדואג לשלם על שכר הדירה, חשמל, מים, ארנונה ולוועד הבית(שהם ממש מקסים בכך שהם דואגים לחתולים בחצר ועושים עוד כל מיני דברים) ולעצמי לאוכל וטיפה ביזבוזים מעבר, על אף שהשותפים טוענים שאני עדיין לא משהו בשטיפת כלים. אז 12 שנים, עם בלוג שאיימתי לא פעם לסגור, למה לא עשיתי את זה? בעיקר כי אני אוהב לכתוב וזה מקום ממש נחמד לשים בו את כל הגיבובי מילים שלי.
אז היאח הידד שרדת 12 שנים בלוג יקר שלי, עם כל השגיאות כתיב, חוסר טאקט, הומור שחור, הפסקת כתיבה כמעט יומית והספמה למשך חצי חודש, מעבר לכתיבה פעם ב... ומחסור בקוראים, אבל זה בסדר זה לא כיאלו אי פעם היו לי קוראים.
נעם(שנים חסומות)פטמן