בלמ"ס

אני הולכת לשום מקום

כל מקום

תסבירו לי למה אני כבר לא מבינה את עצמי

למה אני חושבת שאני עושה את הדבר הנכון

ומגלה שלא, ואני פשוט סתומה

למה אני רוצה לקחת את הרגליים שלי ולברוח הכי רחוק שרק אפשר

אולי בסוף לא מתרגלים להכל..

הבטיחו לי שהכאב יחלוף מהר עם הזמן

וכל הזמן הפוך...

ולקחתי לי זמן, וניסיתי לברוח וניסיתי להישרף מבלי למות

והמחשבות כמו חצים בגוף שלי, כל כך הרבה ואני כזאת חלשה

מה לעשות

אני עולה לגג באמונה שלמה,

עשיתי יותר מטעות אחת קשה...