בלמ"ס

קמתי ב4 בבוקר אחרי לילה כמעט בלי שינה בגלל כאבי בטן מטופשים..

כדי שאני אצליח להגיע הביתה מהצבא ב12 בצהריים אני חייבת לקום ב4 ולקחת את האוטובוס הראשון של 5:20 מהמוצב שלי..

ככה זה כשמשרתים הכי דרום שאפשר וגרים בצפון הרחוק

עוד לא ישנתי שניה אחת היום, גם לא באוטובוס. לא יודעת למה לא הצלחתי להירדם למרות שהעיניים שלי עוד שניה מתפוצצות

לא יודעת מה לעשות עם עצמי

זה נראה כאילו אני תמיד דכאונית

אני לא, ממש כיף לי עם האנשים בצבא, ובסופש באות אלי שתי חברות ויש פגישה מחלקתית ואני מנסה להספיק כמה שיותר כשאני בבית

כמה שיותר להנות כמה שיותר אנשים להיפגש איתם להספיק הכל..

אני עדיין מרגישה ריקה

אני לא יודעת למה.....

ריקה

אולי אני צריכה ללכת לישון..

אז שנה חדשה

אני כבר מזמן לא כותבת פוסטים ארוכים לכבוד השנה החדשה

כאלה עם תקציר השנה שהיתה, והשנה שאני חושבת שתהיה

נהייתי ממש עצלנית בצבא. פעם הייתי כותבת יותר.. עכשיו אני ממש חפשנית

בכל מקרה, אני קצת מקנאה בחברה שלי שנעלם לה הפלאפון ולפחות היא יכולה להתחמק מאסמסים של 'שנה טובה' למיניהם

שלא תבינו לא נכון, אני ממש אוהבת את החברים והמשפחה שלי, אבל אני יכולה לחיות ולדעת שאתם רוצים שתהיה לי שנה טובה גם בלי כל הסמסים

ואתם יודעים שאני גם רוצה את אותו הדבר בשבילכם, פשוט אין לי כוח לענות לכולם.. כן, נהייתי בצבא גם אדם קצת חסר סבלנות

מאשימה את הצבא בהכל

אז הנה אני, בבית תודה לאל, קצת נחה מכל הבלאגן של השנה שעברה עלינו

ובינתיים הכל בסדר.