הגיע הזמן לעשות שינוי. זה לא יכול להימשך ככה...!
אני שוקעת לאט לאט בדיכאון פסיכי.
אז הוא דיבר עם איזו נעמה. אז היא באה איתו לעשות קעקוע. אז הם יצאו עם עוד כמה חברים. אז הם אכלו שוקולד עם מרשמלו.
אז מה?!
בגלל זה - בגלל פאקינג זה סוף העולם?!
I Don't Thing So!!!
אני אתגבר. אני אתחיל מסלול חיים חדש. בריא יותר. טוב יותר.
היום קראתי באינטרנט המלצות להיתגבר על לחץ. ומצאתי עמוד עם עצות ממש טובות!
ממליצה בחום לקרוא <:
אני כללל כךך לא הולכת לחתיכת מטומטמת הזו להרוס לי הכל.
גם ככה היא הרסה מספיק. ובחיים לא דיברתי איתה.
אני אחזור לארץ והכל יהיה בסדר. ולא תיהיה שום נעמה בסיפור.
אני רק צריכה להיתמקד בזה. ולתאר איך החיים שלי ייראו כשאני אתחיל אותם ביחד עם שחף.
אני מתארת את עצמינו, כמו שהוא אמר, על חלק בודד של חוף. רק אני והוא. בשקיעה. אולי אפילו בזריחה אחרי שנבלה שם את כל הלילה.
עם כמה פירות, בקבוק שמפניה. רק יושבים מחובקים ולא מדברים. כי לא צריך מילים בעצם.
אנחנו גוף אחד. אנחנו גוף אחד מושלם. ואנחנו מבינים אחת את השני בלי לדבר.
בשביל שיום יבוא וזה יקרה, אני צריכה למקד את עצמי על מטרה אחת - לשרוד.
ומה זה בעצם לשרוד?
זה לא להיות נתונה תחת לחץ. לא להיכנס לדיכאון. לדעת שהכל יהיה בסדר. להיכנס לשיגרה נורמלית.
להתחיל לצאת. להכיר אנשים, עולם. להתחיל לעסוק בספורט. לפתח מסלול חיים בריא.
אם אני אעשה את זה, אם אני אתחיל לחיות, השנתיים האלה יעברו לי מהר.
מהר מאוד.
אני רק צריכה להכריח את עצמי קצת. ולהירגע. ולחשוב חיובי.
לא כל דבר הוא סוף העולם. אז הוא הראה לה חיבה מסוימת. גם אני יכולה להראות חיבה מסוימת לידיד שלי.
זה לא כזה נורא. בסך הכל נעמה.
נכון, ניפגעתי. ניפגעתי קשות אפילו. אפילו מאוד.
אבל למה בעצם ניפגעתי? אני יכולה לבחור אם להיפגע או לא. אני צריכה להיסתכל על הכל בזווית אחרת.
ולהתחיל לשאול את עצמי שאלות - האם זה באמת נורא כל כך? האם אני אגיב ככה כל פעם שיקרה משהו דומה?
האם אני לא יכולה להיתגבר על זה? האם אני אעבור את זה?
יש כל כך הרבה 'האם' לשאול. אני צריכה למקד את עצמי ככה שאני אהיה רגועה לחלוטין לענות על כל 'האם' שכזה שבא בדרך.
נכון. זה לא קל לעבור למדינה אחרת. עם תרבות אחרת, אנשים אחרים, לבוש אחר, מנהגים אחרים...
קשה להיות רחוק מהבית. אבל הבית הוא במרחק של שנתיים ממני.
אני צריכה לקלוט שאין לי בית אחר. אני רק צריכה לחכות. ובשביל שיהיה לי טוב - אני צריכה להיות מאופקת ורגועה.
איך אומרים בקנדה? "אף אחד לא ממהר לשום מקום"
אני אהנה מהזמן שיש לי. יחסית לכל החיים - הזמן הזה קצר. זה יעבור לי מהר.
אני אראה עולם. אכיר תרבויות. אני אשתדל להפיק תועלת מכל העיניין.
ואני אעבור את זה.
אני יודעת...!
3> Lenny
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lenny ^^