ואנחנו כבר לא יחד.
וגם לא נהיה.
את האמת?
כבר לא בטוחה שאני בכלל רוצה.
ממרחק - דברים נראים אחרת.
כי אם הוא היה האדם הנכון - הוא לא היה מקשיב לשקרים.
ולא היה מקשיב לסיפורים.
ואדם שנותן לעצמו להיות כל כך מושפע מאחרים - הוא פשוט לא בשבילי.
נו. טוב. מודה.
זה לא רק בגלל התובנות שספגתי ממחשבות עם עצמי.
הכרתי מישהו.
כרגע עוד לא ממש מוגדר מה קורה פה.
או אם בכלל יהיה. ומה.
אבל כרגע טוב לי.
הוא גורם לי לחייך.
הוא גורם לי להנות. ולצחוק. ולהסמיק. ולהתרגש.
הוא גורם לי להרגיש.
גם אם עוד לא ברור מה זה. ואם אלו רגשות מהסוג "ההוא"
הוא גורם לי להרגיש.
בנאדם. נחשקת. אישה.
הדרך שבה הוא נוגע בי.
העצמה, והדרך, והנחישות שבהן הוא מפנק.
ונותן. ומעניק. ומשקיע.
טוב לי.
נעים לי.
הוא גורם לי להתרגש.
החיוך שלו ממיס אותי.
הנשיקות שלו מדליקות אותי.
המילים שלו מרגשות אותי - וככה גם המחוות.
אוהבת לעורר אותו.
אוהבת להתעורר איתו.
אוהבת להרגיש אותו - וגם לרגש.
עבר עליי סופ"ש מתיש.
עבדתי קשה.
קר לי נורא.
אבל עם יד על הלב - טוב לי.
אני שוב מרגישה אישה.
וגם אם הוא לא קורא פה.
בפנים- בלב - גם כשהוא כבר שמע את זה - אני חוזרת שוב -
תודה! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
