|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 המערכת: מדינה בחוב
*אתה* חושב שיש בעיה - הגדרת המצב כ"בעייתי" היא פרשנות אגואיסטית *שלך*! בפועל המערכת לא מקולקלת כי ניבנתה ככה: הנישארים בעבר הם עניים והתקועים בהווה הם מעמד בינוני. מכיוון שבדמוקרטיה העם מצביע לעצמו; הידפקות המיעוט שכן מבין בהוצאות: היא בילתי נימנעת.
כל עם ישראל בתגובה: "ואיך כולם אשמים לי בזה חוץ ממני? תגיד לי בדיוק את כל מה שאני רוצה לשמוע עכשיו, או שרק אתה אשם בחרשות שלי" - "בהנחה שאנו מיתעלמים מהמציאות: מה יכולה להיות הבעיה?! הרי כשמיתעלמים ממנה היא פותרת עצמה או שכולם אשמים לי חוץ ממני: אחרים אחראיים עליי ואחרים אשמים לי, ואם הם לא בוכים איתי אך ורק בשביל עצם הלבכות: אני ושפוטיי לא אוהבים אותם"...
"מה שאני רוצה קונה את עצמו".
שאני אבין משהו: כשהיה פחד מפיגועים זה היה "המצב" (הביטחוני), ועכשיו כשיקר מאשימים ענן עלום אחר?
אני הישראלי היחיד שלא קודם-כל מיזדרז להיתרגל לבעיה אחר-כך רואה אותה נוצרת?
מה עם קודם לחשוב? רק אני יודע להגיד לבנק "אין לי איך להחזיר את זה, אשמח להצעה אחרת כגון ריבית גדולה יותר על הפיקדון"?
בעיה ליקנות במקום אחר? בעיה ליקנות פחות? בעיה קודם לחשוב במקום רק אוטומט?
זה נישמע ציני, אבל זה באמת מה שהעם כן מכוון אליו: כשמאסה קריטית בוחרת בכוונה במחירים היקרים ביותר רק כי הם מכריחים 'לעשות' מקסימום שעות; כאילו כדי לכסות את החוב אבל באמת להיתפגר בעמדת "הלעשות" העיקר שעכשיו לא משעמם: הם דופקים את המיעוט (יאללה לבכות שזה בכלל לא קשור בין ביקוש והיצע 'כי זה לא בדיוק אותה מילה') -
אני יודע שאתם עושים את זה בכוונה; כי אם לא תיגזרו על עצמכם הוצאות היסטריות מה בדיוק יכריח אתכם "לעשות"? אתם עוד עלולים למות משיעמום! כשאתם קוברים את עצמכם בעמדת 'הלעשות': בטוח לא תמותו משיעמום. וכך אתם מקבלים את רצונכם: הכל "יקר". להיתלונן על כך זו צביעות לשמה!
'תגורו בהתאם לאמצעים שלכם'. הגבר החכם הזה לא נימצא במינוס.
מצב כלכלי זה מבחן התוצאה: 'המבוגרים החדשים' לא הוכנו ע"י הוריהם לחיים! את מכוונת בכוונה ללהיות הומלסית, לכל היותר לגור בדירת פח בשכונת מצוקה. הרי אם לא הפחד שמניע ללעשות את מתה משיעמום.
עובר לכם בראש "לעצור לחשוב"?
נידמה לי או שהתוכנית הזאת היא קודם פירסומת לאנשי מקצוע המדקלמים סיסמאות?
הרי אם היועצת כזאת חכמה למה היא עדיין שכירה? אם המייעץ כזה גאון מדוע אינו מילארדר?! מעניין מה עוצר אותם...
עם ישראל בתגובה: "אוף אין לי כוח לרשום" / 'כן, אבל "עכשיו"'.
הבנק מציע לכם קודם כל את מה שטוב לו! זאת לא אשמתו של העסק שאין לכם חוש שיפוט / חינוך מתאים / מגן בולשיט.
אם אני יכול להגיד "לא" אז גם השכיר יכול. אני לא מאמין לרגע שלא-זוטר בבנק מקבל מינימום, ואני לא מאמין לרגע שאין לו מושג איך להיות עצמאי; הרי ככל שהוא בכיר יותר בשוק הפרטי כך *בוודאות* כישורי הניהול שלו טובים יותר - המרוויח הבכיר במגזר הפרטי לא מכניס את עצמו *בזדון* לחובות.
העובדה *שלדעתו* של הלקוח מגיעה לו הצעה שטובה קודם כל לו: היא פרשנות סובייקטיבית.
הבנקים יודעים מצויין את המצב של כל אחד מלקוחותיהם. כשלקוח *שתמיד* בפלוס וגם יש לו הכנסה קבועה; מקבל אך ורק את הטלפון "מה דעתך על הלוואה?" וגם במסך הכניסה לחשבון שלו מופיעה תמיד רק פירסומת מודגשת באדום "זכאי להלוואה": מדובר במדיניות מכוונת, ששום 'תעודת זהות בנקאית' לא תשנה אותה.
מה זה "עוזרים לך"? 'אני רוצה שתיתרמו לי או שהחברים שלי לא אוהבים אתכם'? אתה זה שלא יודע לדבר איתם, ואתה זה שלא מסוגל להבין מלכתחילה מול מה אתה בכלל מיתמודד.
ההתחלה לפיתרון היא שאתה מודה שהבעיה היא קודם כל אצלך. אם כולם אשמים לך ואתה רק צודק: סימן שחובות זה כן המצב הנכון והמתאים עבורך - אתה *כן* נהנה מעצם הלהיתלונן.
* משלמים ליועץ משכנתאות, עם עדיפות לכזה שיכול לייצג אותך: להיות ולעשות בימקומך ובשבילך (כן כמו עו"ד). הבעיה היא שמכיוון שהוא לא יגיד לך בדיוק רק את מה שאתה רוצה לישמוע עכשיו, ומכיוון שמבחינתך זה לא משנה מה קורה במציאות אלא זה משנה רק מה **אתה חושב** שקורה: אתה תבכה שכל היועצים שקרנים ורמאים (וכן: כרגיל בתור צבוע-לשמו תאשים את כולם במצבך חוץ מאת עצמך).
את יכולה לעשות את מה שהגיוני או את מה שמרגיש לך נכון.
| |
הורות 2
|
נכתב על ידי
גולדי10
,
2/5/2015 15:24
בקטגוריות איכות היא כן מילה גסה, גיל ההיתבגרות, חוכמות קטנות, מיחוץ לחברה (יומיום), מטריקס, סנובים, פוליטיקה, תמונות, שכירים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
תודה לביבי. ולמישרד החוץ. ולמוסד
בתוכנית אולפן שישי, בערוץ 2, 24/4/2015
היתפרסמה כתבה על עיתונאי ארגנטינאי, יהודי עם אזרחות ישראלית, ששיחק באש עד שנישרף:
מיתברר, לפי הכתבה; ש'זה מצחיק לעזור לאיראנים לירצוח יהודים אם זה אופי לספק נפט לארגנטינאים'.
ארגנטינה של היום היא דיקטטורה-נאורה: בין "ישראל" للعراق של סדאם. אני משוכנע לגמרי שהדבר היחיד שהציל את העיתונאי מ"להדרס למוות כשהוא חוצה את הכביש המהיר מעורפל חושים ובתחתונים", וגם מנע ממנו "להדרס למוות כשהוא חוצה את המעבר חציה שיכור": היה השילוב החד-משמעי "אזרחותו הישראלית + היתבטאות נגד ایران". ברגע שהאיום על חייו הפך לוודאי: מישרד החוץ הישראלי הפעיל תעודת ביטוח שמנעה היתנקשות בעיתונאי, ולרבות הפעלת הCIA:
"If you don't give a fuck about israel YOU WILL notice our existence!" וגם "You have been warned not to hurt him because he is with us".
הלוקה-בהפרעת-נורמאליות שנישלח לדקלם לו איומים מפורשים בבית הקפה; היה המקסימום שנשיאת ארגנטינה יכלה לעשות, מבלי לסבך את עצמה בתקרית דיפלומטית משמעותית עם שכניה מצפון.
העובדה שיצא חי / ללא פגע מבית הקפה: הוכחה חד-משמעית לכך שסיכויי הצלחת בריחתו הם 100%.
סותמי הפיות יכלו לפרסם את פרטי הטיסה שלו בפומבי; כי לממשלה יש גישה אל כל מאגרי המידע שקיימים - אני מניח שלא הייתה לו ברירה אלא להישתמש בפרטיו האמיתיים בעת ביצוע ההזמנה.
טוב לדעת, עד כמה שניתן ליסמוך על התשקורת; שיש לו מגורים מסודרים ועבודה חדשה.
אני שמח שידע לדאוג לעצמו לפני שנישרף.
נ.ב
1. חבל שלעוזי משולם זצ"ל לא היה סידור כזה עם ממשלת תימן.
1א. גם ב"ישראל" יש לממשלה גישה מראש לכל חור.
2. בדמוקרטיה העם מצביע לעצמו, גם אם לא באופן רישמי.
3. לפי מיבצע paprclip: המתוחכמים נותנים מחסה לנאצים בתמורה לידע טילים, עד עצם היום הזה.
כתבת הוידאו במאקו
| |
כמובן, אבל אולי 2
|
נכתב על ידי
גולדי10
,
15/4/2015 08:09
בקטגוריות גיל ההיתבגרות, איכות היא כן מילה גסה, יום הדיכאון לשואה ולגבורה, מטריקס, מיחוץ לחברה (יומיום), סנובים, שחור ולבן בוזמנית, תמונות, שכירים, ביקורת, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
 כמובן, אבל אולי (בהשראת louis c.k)
|
נכתב על ידי
גולדי10
,
14/4/2015 08:10
בקטגוריות יום הדיכאון לשואה ולגבורה, מטריקס, סנובים, פוליטיקה, תמונות, שכירים, שחור ולבן בוזמנית, ביקורת, שחרור קיטור, איכות היא כן מילה גסה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
צבועים! צבועים בכל מקום!
כשש"ס רוצה מימון ממלכתי לבתי הספר שלה: זה פשוט אינו-לא-בילתי יעבוד,
אבל כשמפ"אי יוצרת בזדון שמרטף ציבורי שבוגריו יודעים רק להצביע למה שאומרים להם, וחוץ מזה להיות בקומה: זה מצחיק.
ליפטור 'עילויים' זה כאב ראש, אבל להיתייחס לבשר תותחים בחרדת קודש: זה מצחיק.
כשמיפלגות חצי-מפ"אי רוצות מימון לרווחת הציבור שלהן זה פשוט לא יעבוד;
אבל כשביבי רוצה ש100% מתקציב המדינה יממן רק את הכלומניקים שלו בשב"כ ובמוסד, או ש "הערבים יכבשו אותנו": זאת לא 'סחטנות'.
כשהמילכוד רוצה כמה שיותר תיקים לעצמו זה מצחיק,
אבל כשהחוק מחייב אותו לשתף את שאר העם בשילטון: זה עושה לו כאב ראש - 'דרישות המיפלגות' זה פשוט לא יעבוד, אבל 'כל התיקים רק אצל מיפלגת ראש הממשלה' זה משעשע.
כשחצי-מפ"אי מוכיחה שעולה כסף לחיות בחברה מודרנית: זה פשוט לא יעבוד,
אבל כשמפ"אי מייסדים את המדינה ע"ב שוחד-חוקי, ולרבות טובות-הנאה-אישיות לעצמם בלבד רק כי הם קיימים: זה משעשע.
כשזה זהה למפ"אי זה מצחיק,
אבל כשאחרות עושות בדיוק מושלם אותו דבר ולכן מובטח למפ"אי פחות מ100%: זאת מייד 'סחטנות' / 'גידול מצביעים'.
"דרישות המיפלגות" זה כאב ראש,
אבל "הכל לעצמי בילבד" זה מצחיק.
* - *
זוכרים שקלינטון ביקר פה פעם בחצי שנה? למתוחכמים נישבר מיזה: חוץ מעצם ההחזקה בכוח פוליטי, היהודים-המתוחכמים (הציונים?) לא באמת מקדמים את אומתם. לכן כל שאר המתוחכמים בחרו בכוונה בפרזידנט שלא שם זין על הרוצה-להיות-51.
לאירופאים נישבר הזין ממי שרוצה להנציח את המצב הקיים העיקר רק *עצם* ההיבחרות מחדש (מצחיק *שזה* לא 'סחטנות'). אין שום קשר לאנטישמיות: המעצמות מסוגלות להיתקדם וליצור, בעוד ש"ישראל" מסוגלת רק לידרוך במקום.
לכן הנושאים ונותנים שוקלים רק את מה שטוב למצביעים שלהם: ההסכם לא רע ל"ישראל" ולא נדיב עם ایران, כי "ישראל" הנדחפת פשוט לא קיימת.
אם טענות "ישראל" היו אמיתיות, איכותיות *וכנות*: המחלוקת על קצ"אא כבר הייתה ניפתרת *מזמן*, ולרבות לרווחת כל המעורבים. העובדה שממשלת "ישראל" מורה בכוונת זדון לעוכרי הדין מיטעמה, מאז ומעולם: 'לימרוח ולידחות' את הטענות והדיונים העיקר *עצם הדחיה*, לרבות רק כי זה המוכר מאתמול: מהווה הוכחה מספקת עבור הנושאים ונותנים להיתעלם לחלוטין מדרישות הנידחפת,
לא משנה בכלל מה ראש ממשלתם מספר לבוחריו באמצעות התישקורת שבשליטתו.
לבוחרים שלך אתה יכול לספר שהמחלוקת על קצ"אא ניפתרה *בעצם ההכרזה* על הפיתרון, אך לא למעצמות - אם אתה בונה על "ברור מאליו שאימא שלכם המליטה אתכם כדי לעבוד אצלי רק כי אני רואה אתכם או שבוחריי לא יאהבו אתכם, כי כך התישקורת שבשליטתי אומרת לכם לחשוב",
ואח"כ להתפלא 'זה בכלל לא קשור בין היתנהגות לדרישות':
אז בזאת אתה מוזמן להמשיך להיתבזות בהיותך נידחף-זוטר (אתה חושב שאתה יכול רק לקבל בלי לתת?! מה אתה יעקוב רוטשילד?!??)
נמלה אומרת לפיל: "תיראה כמה אבק אנחנו עושים!".
הביוב-שלי דורש מהמעצמות: 'היתחשבו בדרישותיי'.
"מחקר ופיתוח" עלק... על מי אתה עובד יא מנופח: אתה מוזמן לחזור לז'קט שגדול ממך בשתי מידות ולמלא אותו באוויר חם כמו שאתה אוהב. גם ככה המקסימום *שלך* הוא 30 מנדטים.
כל עוד אתה לא מוותר על תפקיד ר"המ בשביל ג'וב בחו"ל: אני לא מאמין לשום דבר שאתה מדקלם על ایران (ministro delle finanze).
| |
במדינת ביביסטאן (בהשראת רועי חסן)
במְדִינַת ביביסטאן מלך המקובלים ניבחר מחדש
במְדִינַת ביביסטאן מְצַפִּים לעוד מנדט
לֹא לְשֻׁתָּף
יד רוחצת יד וְגַם אָז
מעפעפים שיאנות חוכמה מֵמרחק
לֹא נותנים מישרה ל- לא-מקובל.
במְדִינַת ביביסטאן אֲנִי פתק
בטוח ותשלום מס
במְדִינַת ביביסטאן אֲנִי צרכן
אֲנִי מצביע
אֲנִי מיתפקד
אֲנִי משלם מס
אֲנִי כָּל מַה שתמיד הָיָה פֹּה
וגם היום הַכֹּל לָבָן
אֲנִי נישאר מיחוץ לכנסת
פחות מ100%
הקול הלא-חשוב
המצביע הלא-משוחד
מול הפתקים
אֲנִי רחוק ממקבלי ההחלטות
וּהיכרות אישית ממיסגרת חברתית קודמת
אֲנִי אבן קטנה בנעל
אֲנִי מאמין לטמבלוויזיה
משלטט
וּנחשף לתעמולה זוֹלָה:
תַּת תַּרְבּוּת
תַּת רָמָה.
אֲנִי מבזבז את החמצן למקובלים
ו'פנייתך הועברה לדרגה שתחתיי והיא תשיבך ישירות'
אֲנִי לא מרצה את רוב האנשים ברוב המיקרים
הָרֵי השוחד הוא תמורת סיכום מרומז שבעל-פה
ואסור בגלוי
אֲנִי לא מוכר באופן אישי
אֲנִי חסר מישרת-סרק ותפקיד
אֲנִי מצביע לא-ביביסטאן
תָּקוּעַ לְךָ כָּאן
לֹא רָאִית אוֹתִי כְּשֶׁהָצבעתי כְּמוֹ בוט
וְלֹא כְּשֶׁסָּפַרְתִּי כוכבים כְּמוֹ שֶׁסָּפַרְתְּ פתקים
וְלֹא כְּשֶׁקראתי מצעים כְּדֵי לִלְמֹד למי להצביע
-
וְלֹא כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לִפְנוֹת בֹּקֶר לִצְפּוֹת בתוצאות הבחירות
כְּדֵי לִרְאוֹת לא-מקובלים מיתבזבזים בְּקִרְקָס שֶׁל המקובלים
וְלֹא כְּשֶׁלָּמַדְתִּי לדבר מביבי
כִּי הָיִיתִי חַיָּב לָדַעַת מָה שֶׁיֵּשׁ ללוליין המקובל לְהַגִּיד
כְּשֶׁהערצתי את מלך המקובלים
כִּי הוא סִמְּלָ בִּשְׁבִילִי אֶת כֹּל מָה שֶׁהִפְנַמְתִּי כְּיֶלֶד:
שֶׁמלך המקובלים לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לִהְיוֹת
כְּשֶׁהרגשתי דיכאון כָּל לַיְלָה
לַמְרוֹת שֶׁאַף פַּעַם לֹא אָהַבְתִּי דיכאון
כְּשֶׁשָּׂנֵאתִי עֲרָבִים
כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי בְּשִׁדוּרֵי תישקורת לִשְׂנֹא
כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל סבתא שֶׁלִּי בְּטִקְסֵי יוֹם הַשּׁוֹאָה
כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לִבְכּוֹת
כְּשֶׁשָּׂנֵאתִי לשבת ולכתוב מול מי שעומדת ומדברת
כִּי לֹא גילו לִי שנים רבות מראש; שֶׁקזינו וּחינוך וְמדיטציה וְהודו
גַּם מועמדים לכנסת.
וּבְכָל זֹאת בָּנִיתִי לְעַצְמִי בלוג
שֶׁל דיבורים מיתנשאים
וּכְמוֹ אָתֵאִיסְט הַקּוֹרֵא בִּכְתָבִי תעמולה
כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לֹא לַחֲשֹב
כָּךְ קָרָאתִי אֵת כֻּלָּם
כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לֹא לדבר
לֹא הִתְאַבַּלְתִּי עַל רע-בין
וְשָׂרַפְתִּי אֶת הַסְפָרִים שֶׁל ביבי
וְלֹא חוֹגֵג לָךְ עַצְמָאוּת
עֵד שֶׁתָּקוּם לִי וועדת חקירה ממלכתית
כשתגָרְשִׁי אוֹתִי אֵלֵךְ
רַק אַל תצפי ממני להצביע לך
הֵבַנְת?
|
נכתב על ידי
גולדי10
,
25/3/2015 09:19
בקטגוריות bb, איכות היא כן מילה גסה, גיל ההיתבגרות, חוכמות קטנות, מטריקס, מיחוץ לחברה (יומיום), סנובים, פוליטיקה, סיפרותי, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
