הבנתי סוף כל סוף...

הבנתי למה כל פעם זה ככה

כל פעם אני מרגישה את הכובד הזה

עזובה, לבד ומשומשת..

חשופה, כל כך חשופה

ואני גם לבד בזה, אף אחד לא יכול לעזור... אף אחד לא יכול לדעת

אני לבד ומבולבלת ופגיעה.

לא נועדתי לזה

התחושה הטובה שאמורה לצאת מזה לא מגיעה לי.. זאת הסיבה שהיא גם לא מגיעה אליי

עשיתי מספיק רע כדי שלא אקבל טוב.

קארמה? אולי

עד לא מזמן הייתי בטוחה שהלקאה עצמית, פגיעה פיזית היא הפיתרון...

SELF DAMAGE שחרר את התחושות האלה ממני

עכשיו אני מבינה טוב יותר

המוח והלב שלי עושים את זה לעצמם בלי עזרתו של סכין

למה לטרוח בכלל?