לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2011

awake.


I secretly longed for something"
"which had never existed

 

לפעמים אני חושבת שהכל היה חלום

היית מושלם.. כמעט מידי, והיית שלי.

קשה לי להאמין. נשמע כמו אחד מהחלומות המופרעים שלי.

ואז אני רואה את הסימן, הדבר היחיד שנשאר לי ממך.

כנראה שרחוק מהעין הוא באמת רחוק מהלב... חבל, אבל זה כך.

כשחושבים על זה, החלומות שלי לאחרונה מאוד אמיתיים.. ריאליסטיים לחלוטין. 

אבל הסימן ההוא. שלא עובר.

במקום כלשהו אני שמחה על זה.

שנתיים וחצי של אושר צרוף.

סיפוק ברמה שלא הרגשתי לפניך, וכנראה גם לא ארגיש אחריך..

כאילו היית בנוי בשבילי, או אני בשבילך, אבל אילוצים הפרידו בינינו, בשיא.

ואולי טוב שכך, אני זוכרת אותך רק לטובה.

אתה תמיד תהיה זיכרון טוב, כזה שיהיה לי כיף לחשוב עליו.

אתה האדם היחיד שאני זוכרת את דבריו מילה במילה.

את גופו ופניו לכל הפרטים הכי קטנים בהם

כל העושר הנפשי

הכישרון

וכל זה, שרחוק ממני עכשיו יבשת שלמה.

 

אני מתגעגעת אליך. ואני לא שוכחת אותך.

וההסכם שלא יבוצע אף פעם, גם אותו אני זוכרת, רק כי אני לא יכולה לשכוח שום פרט ממך.

נכתב על ידי , 28/4/2011 21:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SwanHeart ב-29/4/2011 16:59
 



Abandoned.


Why, oh why my God"
Have you abandoned me
In my sobriety
Behind the old facade
I'm your bewildered child
"So take me cross the river wide
אתחיל את הפוסט בהודעה המצערת שרוי עזב את קאמלוט... המחליף הזמני שלו יהיה פאביו מראפסודי, שהוא זמר מעולה בפני עצמו אבל הסגנון הקולי שלו שונה לחלוטין משל רוי, וזה נשמע סופר מוזר לשמוע אותו במקום רוי.
אפשר רק לקוות שהתחליף הקבוע שלו יהיה טוב בפני עצמו ומתאים לסגנון (שלא כמו בנייטוויש - אנט היא זמרת שמתאימה לפופ ברמת רבקה בלאק.. מצטערת.)
עוד חדשות גרועות לעולם המטאל, ג'ף לומיס וואן וויליאמס מנוורמור (הגיטריסט והמתופף) עזבו את הלהקה. הסוף לנוורמור? לא רוצהל האמין בכך, אבל יכול להיות. 
זה פחות כואב לי כי הצלחתי לראות אותם לייב פעם אחת בחיי לפחות. את קאמלוט לא.
יש גם חדשיות שמחות יותר, בהמות' חוזרים לבמות, מצבו של נרגל הרבה יותר טוב (כצפוי) וזה ממש משמח, מחכה לכך שהם יחזרו להופעה פה. (בטוח יקרה מתישהו בקרוב.)
דרקוניאן בתהליכים להוציא אלבום חדש, הבוקר השתחרר שיר מהאלבום (בהפתעה גמורה ללהקה, כך אמר לי אנדרס, הסולן והכותב שלהם, הם התעוררו בבוקר ובלי שום הודעה מהלייבל הם הוציאו סמפלר של שירים מכמה להקות שמוציאות אלבום חדש בקרוב בלייבל. זה קצת חסר מוסר לא? לפחות שיודיעו...) הו וול, אני יצאתי מורווחת מהעניין ותוך כמה דקות השיר הגיע למחשבי ושמעתי אותו. פרפרים עפו להם בבטני ו.. וול, השיר טוב, אבל היו להם שירים הרבה הרבה הרבה יותר טובים. אבל, אולי תהיה תפנית (כמו שקרה בהרבה אלבומים ששוחררו מהם סינגלים ממוצעים) והאלבום יהיה בנ"ז. תמיד יש תקווה.
בין הלהקות שהיו בסמפלר: אלסטורם, טיר, דרקוניאן, ליב'ס אייז, סאנס אוף סיזון, קאמפפאר ופאוור פסט. (היו עוד כמה שאני לא זוכרת)
ואלה היו חדשות המטאל להיום. (פינה קבועה לעתיד?)

חזרה לשגרה? לא בשבילי! 
השגרה שלי לחודשיים הקרובים תיראה כך: 4 ימים של לימודים, יומיים חופש (למידה למבחן), ואז מתכונת.
ואז זה יהפוך ל: יומיים חופש מתכונת, ואז מבחן. לא יהיה מנוח לרגע.
אולי זה המאמץ האמיתי של הסוף, זה שאמרו לי לתת פוש אחרון בשבילו.
וזה לא קל לי, כל פעם כשאני מנסה לשבת ללמוד אני מרגישה כאילו יש לי קוצים בתחת.. פתאום כל הדברים שלא היה לי כוח \ חשק לעשות קודם (AKA הפוסט הקודם-קודם) קופצים לי לראש ומתחשק לי נורא לעשות אותם. פתאום בוסט כזה של מרץ מגיע אליי ואני אעשה כל דבר, אבל כל דבר חוץ מללמוד.
מעצבן. אני אצטרך למצוא דרך לעקוף את זה ולסיים את הבגרות הזאת עם ציונים טובים.
מובטח לי טיול לאיטליה (בוותיקן, ברצלונה, רומא וכו') כדי לראות אומנות. אמא שלי היאמ ורהל אמנות, אני הייתי סמגמה ושתינו נטוס, אלה נושאים שמאוד מושכים את שתינו ויהיה כיף. אחלה MOTIVATOR.

החלומות שלי לאחרונה מוזרים יותר מכרגיל. לא שלפני זה הם היו שפויים במיוחד, פשוט הם הגיעו לרמת טירוף מדהימה.
וגם רמת הריאליסטיות שלהם עלתה, זה אומר שכל מה שקורה, נראה אמיתי לגמרי.
חלמתי שירו לי בצד שמאל של הראש, וכשהתעוררתי הצד הזה של הראש שלי היה רטוב מזיעה, והצד השני לא. כאילו הכל בא להטריד אותי.
איןלי מושג מה זה אומר, בינתיים אני אמשיך להיות מוטרדת ואמשיך גם לחשוב "זה רק חלום".

אני רוצה להבהיר נקודה אחת: אני לא אנונימית כי אני לא רוצה שידעו מי אני, אני אנונימית כי אני לא חושבת שהשם שלי הוא מה שמשנה, ובעולם אידיאלי מבחינתי אנשים יכירו אחד את השני ורק אז יאמרו את השם. כנ"ל גם לגבי מראה חיצוני.
רושם ראשוני הוא דבר כה מיותר ולרוב גם לא נכון.
נכתב על ידי , 26/4/2011 21:12  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SwanHeart ב-27/4/2011 08:58
 



Pain.


.I guess pain is keeping me alive

..leading me to the dark depths of my soul

I'm here alone

thinking about every move I make, every single muscle I use

.every word that slips through my lips

.I'm going over my whole being, hoping for some answers

...Everything is a mess, one big salad of feelings

 

 

.GOOD THING I LOVE SALADS

 

 

 


 

כל היום מצב הרוח שלי היה נחמד עד שהגיע הערב, שהבנתי כמה אני שוב רחוקה ומרוחקת, לבד, רק אני והמחשבות.

בפעמים הקודמות שנשארתי לבד עם המחשבות שלי הגעתי להמון מסקנות. רובן לא היו טובות.

הפעם המחשבות היו כל כך מעורבבות שהן אפילו לא נתנו לי להגיע למסקנות. 

מתחילה רק לחשוב על אחת, כבר אחרת מגיעה ומעסיקה אותי.

משעמם לא היה לי, לפחות משהו לטובה.

 

מסתבר, שוב, שהדבר הכי מסוכן לי הוא אני עצמי...

נכתב על ידי , 24/4/2011 02:56  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SwanHeart ב-25/4/2011 23:26
 



לדף הבא
דפים:  

937
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , אומנות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDead To The World אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dead To The World ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)