אז, אממ היי?
פוסט רגיל ראשון שלי כנראה. טוב כן, פוסט רגיל ראשון.
החיים רגילים, חופש פסח, הכל טוב.
אני רוצה לדבר [לכתוב] על משהו ש..ממש מציק לי אצל אנשים. אני יודעת שמי שמכיר אותי, וכנראה קורא את הבלוג הזה, דיי יתעצבן שאני כותבת על הנושא הזה, אבל, ככה אני.
אז ככה, איך נקרא לזה? גורל?
אנשים מסויימים, בעצם רוב האנשים. מצפים שיקרה להם משהו מסוים, מצפים שהמשאלה שלהם תתגשם לה סתם ככה, שהגורל ידפוק בדלת. וכשתפתחו את הדלת, הוא יעמוד שם, עם זר פרחים ביד ועוגת שוקולד.
כמו שכתוב בספר אחד שמאוד אהבתי:
"הגורל דומה לזונה, או מוכר כרטיסיות לוטו. הוא מחכה לך מעבר לפינה. אבל בניגוד אליהם - לא יכול להגיע אליך הביתה"
בקיצור - מה שאני מנסה לומר הוא - יש לכם מטרה? תשיגו אותה! אל תשבו בבית, וחשבו אליה בזמן שאתם גולשים לכם בפייסבוק מפנטזים.
ולפני השינה - אל תחשבו על כמה נחמד יהיה לקום מחר בבוקר ושיקרה משהו טוב. אלא - תחשבו על איך תשיגו את הדבר הטוב שיקרה מחר בזכותכם, ולא בזכות הגורל.
אני מכירה המון אנשים שמאוד רוצים משהו, ומחכים לו בבית בשקט. ומתלוננים על העולם שלא נותן להם את מה שהם רוצים.
אני חייבת להגיד את זה - הדוגמא שלי על אהבה[הייתי חייבת - סליחה] טוב אז..אני מכירה 3-4-5 ילדות שמאוהבות נואשות בבנים. ומה? הן יושבות בבית ולא עושות כלום. ואומרות שהן אף פעם לא ישיגו אותו וכו'. אני לא מבינה למה הן - לא יכולות ללכת לבן אדם ולדבר איתו? רק פאקינג לדבר איתו!
זהו, גם את זה הן לא עושות.
טב, אין לי מה לעשות נגד זה , זאת בחירה שלהן, אבל בכל זאת.
(מצטערת שוב, אני יודעת ששונאים שאני מדברת על הנושא הזה.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just an Extraordinary Girl
