whaa? I don't giva a fuck.

לפעמים אני מטומטמת.  נכון.

אבל החלטתי, שלא משנה מה, אני אהיה אופטימית.

לא יכולה להגיד שלא אכפת לי - כי ברור שאכפת.

אבל רק בגלל שאכפת לי! אני לא יכולה להיות עצובה בגלל דברים כאלה.

יהיה לי חיוך על השפתיים גם אם יקרה משהו רע...

כי אני בן אדם כזה - אופטימי.

נכון - אני לא מושלמת.

לפעמים אני יכולה להרוס הכל.

אבל ה"אי שלמויות שלי", זה מה שהופך אותי לעצמי.

בגלל זה אני אשאר ככה, ולא אנסה לתקן את עצמי בכוח.

מה שצריך להשתנות ישתנה בזכות רגשות האשמה שיש לי.

ולא בזכות זה שאני מכריחה את עצמי להתנהג אחרת.

אני מניחה שאף אחד לא יבין על איזה נושא אני מדברת - גם לא האנשים שמכירים אותי טוב...

אבל אל תשאלו אפילו. אני לא אגיד.