whaa? I don't giva a fuck.

פשוט קוראים אותם, ושוקעים לתוכם,

לא מסוגלים להפסיק.

הם משכיחים לרגע את המציאות. את הבעיות..

מראים לך בעיות קשות יותר גדולות יותר,

ואז איך מתמודדים איתן,

או איך נופלים.

וגם הנפילה, כל כך אצילית, כל כך יפה.

כל כך..

יוצאים ממנה חסרי פגע,

ואז קמים, ושוב נופלים.

ושוב כואב, ושוב קשה.

ואז קמים שוב, ונופלים שוב, וקמים ונופלים..

נראה לי שהספרים משקפים את המציאות בדרך אצילית יותר.

"ספרים הם כמו מראות: רואים בהם רק מה שיש בפנים."

צלה של הרוח - קרלוס רואיס סאפון.

בדיוק סיימתי לקרוא את משחקו של המלאך (קרלוס רואיס סאפון)

ומתחילה (או יותר נכון כבר קראתי שליש) מ'שומרת אחותי' (ג'ודי פיקו)

חופש נחמד שיהיה לכם..