whaa? I don't giva a fuck.

אז..חלומות. לא, לא החלומות שחלמים כשישנים. אני מדברת על זה שאנשים שואלים אותך "מה החלום שלך?".

אז זהו. שכששואלים את זה, מתכוונים ל"מה תרצה כשתהיה גדול?" או "מה הדבר שאתה הכי רוצה?". אז יש הבדל. כי על השאלה הראשונה אפשר לענות בהמון דרכים כמו: אני רוצה להיות מיליונר כשאני אהיה גדול או - אני רוצה להיות עורך דין או משהו בסגנון. והשאלה השנייה - זה שונה לגמרי, אם באותו רגע, יש לי חשק עז לגלידה? אז אני אגיד גלידה?

"מה החלום שלך?"
"גלידה."

קצת טיפשי.

מה שאני מנסה להגיד הוא ש..כל זה מתחלק ל-3 סוגים: החלום, השאיפה, הפנטזיות.

1.החלום - החלום זה..איך אתה היית רוצה שהכל יהיה, אבל בכיוון מעשי יותר. כלומר, לא להתפרע, לא לחשוב על "הייתי רוצה שיהיה לי בית עם נוף למגדל אייפל וונציה" כי זה, לא פאקינג אפשרי. אלא! לחשוב על משהו ריאלי. חלומות, גם מתחלקים לפי תקופה, הרי לא יהיה לך אותו החלום בגיל 10, 15, 20, 40 ו-70. כי בגיל 10 תרצה את המכונית ההיא על שלט, בגיל 20 תרצה אישה, משפחה וכו' [טוב זה שנוי במחלוקת] ובגיל 70 פשוט תרצה לנוח. בקיצור, חלום זה לטווח הקרוב.

לי יש כל מיני חלומות, בכל מיניי כיוונים, החלום שקשור למשפחה, החלום שקשור לכסף, החלום שקשור לאהבה...

כל אחד והחלום שלו.

2.השאיפה - שאיפה, היא לא בהכרח שלך, היא יותר מה מצפים ממך, ואם אתה רוצה למלא את זה. כמו 100 במבחן, עבודה ספציפית, להתקבל למשהו...כל מיניי, השאיפה שלי כרגע, זה ממוצע גבוהה. השאיפה היותר עתידית, זה מדע - ביוכימיה, משהו בסגנון.

מה שחשוב, זה לא לתת לסביבה להשפיעה לך על השאיפה, כי אז תמצא את עצמך במקום שאתה לא רוצה להיות בו. אלא אם כן! אתה סתם עצלן.

3.פנטזיות - אחח, הפנטזיות, המשאלות שלעולם כנראה לא יתגשמו, המקום שבו אפשר להתפרע, ו...dont give a shit...פשוט לחשוב על משהו שאתה ממש רוצה, ולדמיין איך תקבל אותו, בדרכים הכי הזויות וקיטשיות. אבל בכל זאת. כמה כבר גברים ישכבו עם בר רפאלי? יש לה את ליאו, והיא בוגדת בו עם מקסימום עוד 5-10-15-20 גברים. הפנטזיות שלי, רוב הפעמים ממש קיטשיות. למשל את זאת אפשר לתאר בדרך ספרותית, וככה זה נראה יפה:

"קור איימים, שניהם ספוגים במים, טיפות הגשם זולגות על פניהם, ונראה שהדבר היחד שמחמם אותם זה השפתיים של האדם שנמצא מולם".

נשיקה בגשם, פנטזיה של כל ילדה בגיל הטיפש עשרה, לא כך?

לסיכום: תבדילו בין הפנטזיות החלומות והשאיפות. ואם אתן ממש רוצים אותם, זה לא מספיק לרצות! זה אף פעם לא מספיק. תבצעו!

אז, אממ היי?

פוסט רגיל ראשון שלי כנראה. טוב כן, פוסט רגיל ראשון.

החיים רגילים, חופש פסח, הכל טוב.

אני רוצה לדבר [לכתוב] על משהו ש..ממש מציק לי אצל אנשים. אני יודעת שמי שמכיר אותי, וכנראה קורא את הבלוג הזה, דיי יתעצבן שאני כותבת על הנושא הזה, אבל, ככה אני.

אז ככה, איך נקרא לזה? גורל?

אנשים מסויימים, בעצם רוב האנשים. מצפים שיקרה להם משהו מסוים, מצפים שהמשאלה שלהם תתגשם לה סתם ככה, שהגורל ידפוק בדלת. וכשתפתחו את הדלת, הוא יעמוד שם, עם זר פרחים ביד ועוגת שוקולד.

כמו שכתוב בספר אחד שמאוד אהבתי:

"הגורל דומה לזונה, או מוכר כרטיסיות לוטו. הוא מחכה לך מעבר לפינה. אבל בניגוד אליהם - לא יכול להגיע אליך הביתה"

בקיצור - מה שאני מנסה לומר הוא - יש לכם מטרה? תשיגו אותה! אל תשבו בבית, וחשבו אליה בזמן שאתם גולשים לכם בפייסבוק מפנטזים.

ולפני השינה - אל תחשבו על כמה נחמד יהיה לקום מחר בבוקר ושיקרה משהו טוב. אלא - תחשבו על איך תשיגו את הדבר הטוב שיקרה מחר בזכותכם, ולא בזכות הגורל.

אני מכירה המון אנשים שמאוד רוצים משהו, ומחכים לו בבית בשקט. ומתלוננים על העולם שלא נותן להם את מה שהם רוצים. 

אני חייבת להגיד את זה - הדוגמא שלי על אהבה[הייתי חייבת - סליחה] טוב אז..אני מכירה 3-4-5 ילדות שמאוהבות נואשות בבנים. ומה? הן יושבות בבית ולא עושות כלום. ואומרות שהן אף פעם לא ישיגו אותו וכו'. אני לא מבינה למה הן - לא יכולות ללכת לבן אדם ולדבר איתו? רק פאקינג לדבר איתו!

זהו, גם את זה הן לא עושות.

טב, אין לי מה לעשות נגד זה , זאת בחירה שלהן, אבל בכל זאת.

(מצטערת שוב, אני יודעת ששונאים שאני מדברת על הנושא הזה.)