whaa? I don't giva a fuck.

למה הזמן עובר כל כל מהר?

כאילו שכשכל אחד נולד, שמים מעליו שעון חול קטן, שסופר את הימים.

שעון החול הזה מבגר אותנו, מלמד אותנו ובסופו של דבר גם גומר אותנו.

כל אחד בקצב שלו.

אני מרגישה שאני מזדקת.

"פחחח מזדקנת, רק בת 14"

אז מה? אני מסתכלת על אח שלי, ונזכרת בכל הכיף שעשיתי פעם. בלי לדאוג.

ועכשיו, אני כבר גדולה.

אחריות.

לחשב כל צעד בחיים.

או פשוט לזרום עם הכל.

אבל גם אז! עד איזו רמה?

לפעמים אני רוצה פשוט שהזמן יעצור.

לקחת את התקופה הזאת, ולחיות אותה לכמה שנים.

להיות בת 14 לאיזה שלוש שנים.

ואז בת חמש עשרה לאיזה שנתיים נחמדות.

16 נשמע לי גיל ממש נחמד, אז להאריך אותו ל-4 שנים.

אומרים שילדות זאת התקופה הכי יפה.

ואני לא רוצה שהיא תיגמר.

אבל היא תיגמר וזה לא בשליטתו של אף אחד.

הכי הייתי רוצה להאריך את השנה הזאת. היא - הכי חשובה לי עכשיו.

ואני לא רוצה שהיא תיגמר.

זמן - תפסיק להתקדם. תעצור, תנוח קצת. לא צריך לרוץ כל הזמן...

איך אפשר להפסיק לאהוב מישהו במכוון?

אני בכלל לא רוצה להפסיק לאהוב, אבל אני אצטרך.

וזה יקרה בנקודת זמן מסויימת מאוד.

זה יהיה חייב לקרות בנקודת זמן ההיא.

אבל איך אני אוכל?

אני אוהבת כל כך. אותו. רק אותו.

לא מאמינה שכרגע כתבתי את זה פה.

אנשים שמכירים אותי, אל תגיבו ותשאלי מה קרה.

לא , לא פגעו בי או משהו! דיי לחשוב ככה! הכל מצוין אצלי! באמת באמת מצוין :)