כל הבלוג עבר לטיוטות, ממש ממש כולו.
הגיע הזמן להיות קצת אמיתית עם עצמי, כי למרות שאני נורא אוהבת לשקר, לפעמים גם נחמד לי להיות כנה.
היום אמרו לי שאני ממש כנה, אפילו "יותר מידי כנה". וזה פשוט נשמע לי משפט ממש מוזר?? אני?? כנה???? לא ממש.
כלומר, אני לא משקרת על דברים עקרוניים, רק כשצריך. אני אף פעם לא משקרת כדי לעשות רע, ואף פעם לא קרה משהו רע מהשקרים שלי. אבל כשזה מגיע לחברות שלי, אני מעדיפה להיות כנה, כי זה חוסך דרמות וריבים. לפחות ככה אני חושבת.
אני מניחה שהיא התכוונה שלפעמים אני אומרת דברים בכנות בלי להתחשב באיך שזה גורם לאדם שמולי להרגיש. וזה אולי נכון, אבל זה לא כי אני לא רגישה או לא מתחשבת, אלא פשוט כי אני לא חושבת. אני פוגעת הכי הרבה בחברות שלי, כנראה, פשוט כי אני לא צריכה לחשוב יותר מידי כשאני מדברת איתן, כי זה הכי טבעי לי להיות איתן. ולפעמים יוצא לי בטעות, לומר דברים בניסוח שהן לא בהכרח מבינות.
לא שזה בגללן, אלא בגלל שאני לא חושבת איך הדברים שלי הולכים להתפרש ואני פשוט נותנת להם לצאת.
היום הייתי כנה עם החברה הכי טובה שלי. לגמרי כנה, והיה טוב.