"כל אדם זקוק למקום פרטי בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה ובכיף "

אחרי הרבה שכתובים (תופים חחח) הפרק השני ובגלל שאני במצב רוח השראתי חח כנראה מחר ייעלה הפרק השלישי

הייתי מעלה אותו קודם אבל היה לי טיול אם המשפחה ליומיים (היה כיף) תהנו מהפרק ותגיבו (זה לקוראים העתידיים ולעכשווים כי נכון לעכשיו יש רק אחת אבל מאוד מפרגנת (מתה עליך צ'וצ'י ) )

פרק 2

השמיים נצבעו בצבע כחול חיוור כאשר פקחתי את עיניי 'כנראה נרדמתי' חשבתי לעצמי והסתכלתי בשעון שעל פרק ידיי "5 בבוקר" אמרתי מופתעת שהצלחתי לישון 6 שעות כשבתחילת הנסיעה הייתי כל כך ערנית ,פתאום שמעתי קול שקטע את מחשבותיי והיה שייך לגב' דה לוקה שהסתובבה אלי ,הביטה בי בחיוך ואמרה "או יופי אני רואה שהתעוררת ,עוד מעט אנחנו מגיעים" הנהנתי כדי לסיים בזה את השיחה ולאחר שהסתובבה חזרה פניתי להביט בנוף שהשתקף מהחלון –כבר יישנתי מספיק . המראה היה יפה על רקע הזריחה שהתחילה מעולם בחיי לא ראיתי כל כך הרבה ירוק ופריחה הרי הטיולים היחידים שיכולנו להרשות לעצמנו היו לטיול מדי פעם לפארק הגדול שלא היה רחוק מבית היתומים ולפעמים שרה הייתה לוקחת איתה כל פעם קבוצת ילדים אחרת איתה לקניות בעיר בשביל בית היתומים אבל טיולים של ממש היו מותרות שלא יכולנו להרשות לעצמנו ,למרות שהמראות התחלפו מהר לנגד השתדלתי לעקוב אחריהם ויכולתי לקלוט בעיניי גבעות שטוחות וירוקות שנמשכו מטרים על מטרים ופרחים פורחים בצבעים שונים על חלק מהם כאילו מישהו הכתים אותן בכתמים קטנים וצפופים בכל מיני צבעים והיה ומדי פעם היו נטועים עליהן עצים  ושיחים  ,ולאחר זמן מה השתנה הנוף מעט ובהדרגה יכולתי לראות רכסי הרים ירוקים שנראו קטנים מרחוק ויותר קרוב לשדות הפרחים צוקים שטוחים ורחבים  אבל לא כל כך גבוהים מעליהן ,כל המראות האלו היממו אותי והוצאתי טיפה את ראשי מהחלון כדי לשאוף עוד מהריחות שהפיק כל היופי הזה ושהורגשו מעט באוויר ,הרוח הצליפה על פניי וציננה את החום שהרגשתי במכונית עצמתי את עצמתי את עיניי אך לאחר כמה זמן נאלצתי לפקוח אותן בגלל השינוי שהורגש:המכונית האטה את נסיעתה ,הרוח הפסיקה להצליף על פני ,אורה של נעלמה  והריח המתקתק של הפרחים בריח חזק וחריף שלו ,כאשר פקחתי את עיניי נדהמתי לגלות ששורה צפופה עצי אורן סוגרים עלינו משתי צדדי השביל וכמעט הסתירו את השמש שרק קרניים אחדות ממנה הצליחו להסתנן

הוצאתי מעט את ראשי מהחלון והסתכלתי מהופנטת בענפי עצי האורן הגבוהים שקני השמש נוגעות בהן וחוצות אותן ,המשכתי כך עד ששמעתי את חריקת הבלמים וחזרתי למטה בעוד שראשי עדיין מסוחרר מהמראה שריתק אותי למעלה בראשי העצים . כשהבנתי שנעצרנו שאלתי בבלבול "למה עצרנו ?" מר' וגב' דה לוקה יצאו מהמכונית בלי לענות על שאלתי ואחרי רגע הגיע מר' דה לוקה ,ופתח את דלת המכונית שבמושב האחורי בשבילי תוך שהוא עונה על שאלתי בטון משועשע "כי כבר הגענו?" הבטתי סביבי :המקום שבו היינו היה נראה כקרחת יער גדולה שבמרכזה עמד בית גדול ולבן בעל 3 קומות גדולות ורחבות ,דלת הכניסה הייתה מורכבת משתי דלתות עץ חומות גדולות וכמה סנטימטרים מכל צד של הדלת היו ממוקמות שתי חלונות זכוכית גדולות שדרכן היה אפשר לראות את המטבח והסלון ,השמש שעכשיו התגלתה ולא הוחבאה ע"י עצי האורן שפכה את אורה העדין והרך על הבית ומסביבו והכול נראה כאילו היה לקוח מאגדה (למרות הבית המודרני) הסביבה החדשה הזאת היממה אותי אך אם זאת הרגשתי בטוחה במקום אליו הגעתי ,כאילו אני נמצאת בבית ,שייכת .פתאום הרגשתי יד נוגעת בזרועי וקוטעת את מחשבותיי "בואי תיכנסי לבית ויולט אל תעמדי שם סתם כך " אמרה גב' דה לוקה ומשכה אותי אחריה ,כאשר נכנסנו בדלתות העץ הגדולות מיד אחרי מר' דה לוקה. חדר הכניסה היה גדול וחיבר בין המטבח לבין הסלון ומולנו היה גרם המדרגות שהוביל לקומות למעלה , "בואי אני אראה לך את חדרך ואם תרצי מחר בבוקר אעשה לך סיור בבית "אמרה גב' דה לוקה בחביבות כשהבחינה בי סוקרת את הבית או לפחות חלק ממנו .היא ניגשה לקיר שעמד במקביל לגרם המדרגות ולחצה על מתק אור כסוף שחשף בפני גרם מדרגות שהוביל למטה ירדתי אחרי גב' דה לוקה ואחרי זמן קצר עמדנו מול דלת עץ כהה היא פתחה אותה ומולי נגלה החדר הכי גדול ומדהים שראיתי בחיי :כל החדר היה צבוע בצבעי סגול ולבן (מוזר כי הצבע האהוב עליי הוא סגול) מיטה שמעליה כילה ועליה כריות רבות בגווני סגול וגם בשחור ,כוננית  ספרים שהגיעה עד התקרה  לידה שתי דלתות עץ גדולות שלא היה לי למה הן שם ,מול הכוננית היה שולחן בצבע סגול ועליו מחשב נייד ומול המיטה עמדו שלושה פופים גדולים ומולם טלוויזיית פלזמה וכל רצפת החדר הייתה מכוסה משטיח אפור צמרירי הבטתי בתדהמה בחדר והתחלתי להיכנס לתוכו בוחנת כל פרט ופרט ובמיוחד מתפעלת מכמות הספרים שהיו בכוננית ,הדבר שהכי אהבתי לעשות זה לקרוא אבל בבית היתומים לא היו הרבה ספרים חדשים אז יצא שאת כל הספרים הייתי קוראת כבר 4-5 פעמים .