והוא חופשי להאמין בכל. בכל מה, בכל מה שהוא רוצה.

אני יודע שלא כתבתי מלא זמן ובלה בלה.. אין לי כוח.. אני אצל ירדן בונה פעולה ולכן יש לי אינטרנט..

ודנה התעקשה שאני אכתוב אז..

דנה כמה שאת יודעת שאני אוהב אותך אני ממש שונא אותך...

ואת ממש מעצבנת אז את יכולה ללכת למצוץ לאורי כדורי ואני אלד לדבר עם הדס שלסינגר :P

סתם נשמה..

את יודעת שאני ממש ממש אוהב אותך.. ואת סתין.. ו.. אני עדיין קשוח.. נראלי.. 

ואמממ...

מה עוד?

אה כן..

רונה נשמה שלי, אני יודע שלא דיברתי איתך מלא זמן אבל שתדעי שאני ממש ממש מתגעגע אלייך ואני באמת אוהב אותך נשמה דברי איתי בהזדמנות..

ואני יודע שהפוסט הזה נשמע כמו פוסט של ילד בכיתה ו' או משו אבל פשוט אין לי כוח ואני כותב בשביל דנה..

אז אני אראה מתי פעם באה אהיה לי אינטרנט ונתקן את זה ונעשה אחד נורמלי..

מסר מירדן-

מרצאפ ואני משמר הגבול. ואתם לא. חע!

[טוב נו, אין לכם יותר מדי על מה להתבאס..]

ולסיום, איך אפשר בלי...

נץ, פורש כנפיים

הסדק נפער, הגבול כמו מיתר, בשמיים

בשנת אלפיים, אני מיותר,

כל יום אותו דבר

אין לי שום כיוון אני שוכב עירום

עטוף ברחמים, אלוהים

שעות ויש לפעמים..

עוברים כל הלילות, כל הימים..

איך? בשם שמים,

איך כל זה נגמר?

ואיך אנלא נקשר?

בינתיים, בשנת אלפיים

אני מיותר,

כל יום אותו דבר

אין לי שום כיוון,

אני שוכב עירון עטוף ברחמים,

אלוהים, שעות..

ויש לפעמים, עוברי כל הלילות

כל הימים, כל הימים....

YOU GOTTO BE FREE.