והוא חופשי להאמין בכל. בכל מה, בכל מה שהוא רוצה.

חיבוק.

איזה מילה.

חמש אותיות.

שתי הברות.

אבל יקרה מפז.

אף לא באמת הערכתי את המילה הזאת.

חיבוק.

היא די מתגלגלת לך על הלשון.

אני לא חושב שבאמת אי פעם הבנתי את החשיבות של חיבוק.

אבל כשכל כך הרבה זמן לא קיבלתי חיבוק,

שום זרועות לא הקיפו אותי,

 שום חום גוף אחר לא חימם אותי,

לא הרגשתי שום דופק לב אחר צמוד לשלי,

אני מניח שאולי,

שכחתי?...

ואז היה לה יומולדת. אז הבאתי לה מתנה כי היא נשמה ואני חולה עליה.

אז ההיא חיבקה אותי. לה כמובן אני כמעט בטוח שזה לא אמר כלום הרי חיבוק, מה זה כבר חיבוק לידיד?..

אבל אני, אחרי חמישה חודשים שאף אחד לא חיבק אותי,

וכבר שחכתי איך זה. . .

הייתי בשמיים..

זה לא קשור אליה פשוט העובדה שלהרגיש קרבה למישהו, קירבה פיזית, להרגיש שוב זרועות סביבי,

להרגיש את חום הגוף סביבי,

להרגיש את ההרגשה הזאת של השיער המדגדג בלחי,

את הדופקים פועמים אחד ליד השני.

להרגיש חי.

חיבוק.

חמש אותיות.

שתי הברות.

יקר מפז.