והוא חופשי להאמין בכל. בכל מה, בכל מה שהוא רוצה.

אוקיי תקשיבו, צריך לעשות קצת סדר בבלגן...

קודם אני שמח שיש כל כך הרבה אנשים שאף פעם לא ראיתי פה [ואולי לא, אני לא יודע..] אבל דבר אחד יש להבהיר..

כשאני כותב פה אני כותב מיצר הרגע/ יום/ מחשבה..  ואני לא שם על מה שאני כותב כי הדברים שאני כותב הם הכי נכונים כשאני לא חושב על מה שאני כותב.

והתאים לי לשים את מה ששמתי באותו רגע, ולהקדיש אותו למי שהקדשתי באותו רגע...

אנשים, תגובות הם כדי כדי להגיב למה שנכתב בפוסט... לא לפתיחת דיונים חסרי משמעות,שלא לדבר בטח שלא על תגובות נאצה...

שלא לדבר על זה שהתחלתי להרגיש כמו רומיאו מרומיאו ויוליה, היה מישו שכתב "עומרי ונטלי אני מאמין בכם, האהבה תנצח!" או משו כזה....

מה נהייתם לי ורדה רזיאל ז'יטעמו אנערף איך קוראים לה?

וכל מיני אנשים גם עשו אותנו סיפור אהבה משמים..

בשבילכם אנחנו מיועדים מלידה ומחותנים בכוכבים...

מה? לי ולה אין זכות בחירה?...

מאיפה אתם יודעים אולי היא בכלל לא רוצה אותי?..

אולי היא בכלל לא אוהבת אותי בצורה הזאת ולא רוצה להיות איתי, מאיפה אתם יודעים?...

לכן אנשים אני מבקש, קודם כל תנו לאנשים לעשות את הבחירות בשביל עצמם, זה דבר ראשון...

דבר שני תזכרו למה לתגובות קורים תגובות [שורש ?.ג.ב אנערף אני לא מורה ללשון..]

ותזכרו שמה שאני כותב פה זה כי בא לי באותו רגע..
יכול להיות שיום למחרת אני אשנא את זה ואמחק..

אבל זה לא משנה...

לכן אני מקווה שמכל החוויה הזאת כולנו נלמד...

חוץ מזה, פאק 40 תגובות?!?!? אין לכם חיים...