אני מפחד, באמת שכן... מפחד מקשר, אהבה, תלות ופתיחות לאדם אחר.
אני לא חושב שאני אמיץ מספיק כדי לחשוף את עצמי ככה כלפי מישהי. להיות בקשר זה לקחת סיכון, לחשוף ולהשאר חשוף. להיות חשוף זה להיות חשוף גם לפגיעה, כאב ודחייה.. אני מעולם לא התמודדתי טוב עם הרגשות האלו... למרות שאני מאמין שאדם רגיש כמוני יכול לפתח קשר עמוק עם האדם המתאים...
אני מפחד והפחד שולט בי.
ומצד שני, אני לא מרגיש מוכן ריגשית לחשיפה שכזאת- אבל אני לא מאמין שזה ישתנה בעתיד אפילו הרחוק. זה קצת כמו להרגיש כמו מעבורת חלל שאף פעם לא המריאה, הכל מוכן אבל אין אישור לשיגור.
אני פחדן
אני נותן לחוויות הילדות הרעות שלי לשלוט בי, גם בגיל 23 אני עדיין לפעמים מרגיש כמו הילד האומלל שהייתי ביסודי- אני עדיין מרחם אליו ומייחל שהוא מעולם לא היה קיים.
לא מגיע לי אהבה... זה לא לכל אחד כנראה... אבל מה יש שמה כשאהבה לא שם? אני כמו כלי ריק שמתמלא זמנית בכעס לעיתים.
לילה מפחיד, היו לי הרבה כאלו, הנה עוד אחד.......