חופים

נמאס לי להחזיק בפנים.

מצד שני, אין לי כוח להוציא את זה החוצה.

לפעמים בא לי לצרוח את זה ואז נופלת עליי ההבנה כמה שחוק זה.  

נמאס לי להחזיק את זה בפנים אבל נמאס לי לרצות להוציא את זה החוצה.

נמאס לי שמקיפים אותי אנשים בכל מיני שלבים בהתפתחות שלהם. 

במיוחד נמאס לי לקלוט עוד ועוד אנשים שחיים ומתנהלים בדיוק כמוני.  

ונמאס לי שאנשים דשים ודנים בזה כל הזמן, ואולי בגלל זה אני פשוט לא רוצה להגיד את זה בקול רם.   

אז בכל פעם שעולה בי השאלה "למה?", אני פשוט עונה "ככה."
כי זה הכי פשוט, וכי זה למחייב.  

וכי ככה. וחסכתי לי. 

ערב ל"ג בעומר היום.
אני אוהב את החג הזה, הוא מזכיר לי הרבה דברים טובים. 

וגם כי הקונוטציה שלו גורמת לי להרגיש נחמד. מצד אחד נוסטלגיה, מצד שני התחדשות.

נותנים לאש לשרוף דברים שלא צריכים, נותנים לה לחמם אותנו ולהאיר לנו אור כתום-אדום גדול.

האש עושה תהליך דומה למה שאני עובר לאחרונה- היא שורפת שאריות, הופכת אותם לעפר ואפר, ותוך כדי מאירה ומחממת (ומאפשרת לנו לבשל בשר, כמובן). ובמקום שבו הייתה מדורה, הטבע עתיד לגדל משהו חדש, כי ככה זה-

Ignis, Lux, Renewal, Vita.

חוץ מזה, אני אוהב אותו כי לפעמים נחמד לי לחשוב איך דברים היו נראים אם פשוט הייתי יכול לכתוב את כל הדברים שבא לי להיפטר מהם, לזרוק לתוך מדורה בוערת ולתת להם להיעלם.

שיהיה לכולנו חג שמח, מאיר, טעים ובעיקר בטוח