יום הולדת שמח לגידי גוב המקסים והמוכשר, שהוא לא פחות מחלק אינטגרלי ומשמעותי באחד מעמודי התווך הגדולים שעליהם נבנה הטעם המוסיקלי שלי (ושל רבים וטובים אחרים) בעבר ובהווה וכך גם ימשיך בעתיד.
גידי היקר, מה כבר נותר לאחל לאדם שהספיק בכל שנותיו לעשות כל-כך הרבה, להתחבב על אנשים רבים כל-כך ולהיות חלק מחוויית החיים שלהם?
נותרו הדברים הפשוטים והחשובים ביותר- אושר רב, נחת מעצמך ומהמשפחה, בריאות, אהבה וקצת מזל (כדי שלא יחסר ).
יום ההולדת של האדם המיוחד הזה מזכיר לי מחדש את כל אותם אנשים שאחראים ליצירת הזהות המוסיקלית שלי כפי שהיא היום, ואני בהחלט גאה בה ומרוצה ממנה לא פחות. לכן, כל מה שנותר לי הוא להודות להם על כל מה שיצרו ולהינות מכל היצירה הזו כמה שאפשר.
(אגב- "כוורת בפארק", שמתוכו נלקחה המחרוזת הנ"ל, הוא אחד הדיסקים הראשונים שקיבלתי בחיי ויש לו מקום חם בלב שלי מאז ועד היום.)