חופים
ונזרום ביחד עד אינסוף, שנייה לפני שקו החוף מגיע. |
| 9/2012
להתנצל.
שונא שמשאירים אותי באוויר.
שונא להרגיש קלינגי.
שונא להרגיש צורך להתנצל על כל משפט.
שונא שכל-כך קשה להשיג קצת ישירות.
שונא שמטרידים אותי ושונא שהאנשים המרגיזים לא עוזבים.
שונא שדווקא עם האנשים שהייתה לי תקווה לגביהם העניינים מתפקששים.
שונא לחפש ויותר שונא לא למצוא.
רוצה קצת רוגע, שקצת ילך לי חלק פעם אחת,
ואם אפשר, גם קצת עניין. לא יזיק לי כרגע.
שבת שלום.
עריכה:
אם לא בא לכם בטוב, פשוט תגידו.
תפסיקו להתעלם מהודעות (אני רואה שאתם מחוברים), תפסיקו להתעלם משאלות (זה שלא תענו לא אומר שהן יעלמו), תפסיקו לגרור אותי פשוט כי אתם לא סגורים על עצמכם (אפילו שאני לא קם והולך).
כל-כך קשה להתנהג בקצת בגרות ולהגיד בפנים מה קורה איתכם?
זו באמת דרישה גדולה כל-כך?
עריכה שנייה:
רוצה קצת רוגע, שקצת ילך לי חלק פעם אחת, ואם אפשר, גם קצת עניין. לא יזיק לי כרגע.
אומרים שבשביל דברים טובים צריך לחכות.
ואולי אני פשוט באמת דורש יותר מידי.
אני חושב שאני אפסיק לערוך עכשיו. אני סתם מתקמצן על פוסטים.
| |
|  כינוי:
אני והצל שלי בן: 32 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
