ככה זה "אפסנאים", מורכבים משלד של אפסים ואחדים. ככה זה אני, מורכב מלב של אפסים ואחדות. כל הרגשות, כל המחשבות, שום דבר לא עמוק יותר מאפס ואחת, דלוק וכבוי. אמת ושקר.
מדובר רק בשילוב הנכון, בסדר הנכון, במיקום הנכון. כך יאמר לך כל תו אָסְקִי במפה כל סימן, אות, כל ספרה. בסוף, הכל אפס ואחת. אחת ואפס. אפס-אחד.
Just to get it all out
What's in my head?
And I, I'm feeling
A little peculiar.
Twenty-five years,
I'm alive here still
Trying to get up that great big hill of hope
for a destination.
קיא ורבלי "אפסנאי" במיוחד להערב. אפילו גרסת השיר נבחרה בקפידה בהתאם. (מקווה שכל אוהבי ה-8-ביט בקהל התלהבו)
ושוב אני ער ב-3 לפנות בוקר כאשר בעוד 4 שעות אני אמור לקום לשבוע ארוך של עבודה. לא בלתי צפוי, אני מודה. נו, שויין. העיקר שיצאו קצת מילים החוצה.