מי אתה בכלל? מה בכלל נראה לך? זורע טרור בחיים של אנשים. מי אתה ומה נראה לך שאתה מחרב חיים של בחורה, לא פעם, אלא פעמיים. בלי חרטות, בלי להסתכל אחורה. מי אתה בכלל? אפס.
שלא תעיז לקרוא לי הומו, מסתתר מאחוריי פרחים ומסכות פיקטיביות בשקל (שאני מרים בשנייה, אגב. חבל שעוד איכשהו אכפת לה ממך). היית מת להיות חצי מהגבר שאני. ואל תקרא לי הומו, לא כי אני נעלב ולא כי אני מתבייש (בטח לא ממך), פשוט כי לא הרווחת את הפריווילגיה הזאת. אז ריססת כמה פרטים חסרי ערך, זרקת מילים. הרי זה מה שיש לך ותו-לא.
קראתי את המילים שלך על מסך הטלפון שלי ונחרדתי. (אפילו פיקששתי עם השלוק של הקפה) כן, נלחצתי. עם כל הכבוד לאומץ שאני מקרין כדי שלפחות מישהו במצב הזה לא יפחד, קפץ לי הלב. אבל וואלה, בוא. ואני לא אשקר, אני מפחד, אבל זה בכלל לא משנה.
אני אומר לך ולעצמי, אם רק הייתי קצת פחות חסר מצפון (ואם רק היו לי קצת יותר ביצים)... אתה רק All the other kids with the pumped-up kicks.
"My plug-in baby crucifies my enemies."
ואני לא אשקר, אני מפחד, אבל זה בכלל לא משנה.
בתכלס, אני איכשהו מאמין שברגע שאצטרך אני אקפוץ על רימון.
(אם אנשים עשו את זה בשביל מחלקות שלמות בצבא, מי אני שלא אעשה את זה בשבילה)