אז מה, שנה בצה"ל? צעיר שכמוני... (מאידך, צעיר צעיר, אבל כבר לא כל-כך צעיר!)
יש לי כל-כך הרבה מה לומר על השנה שחלפה, מכל-כך הרבה בחינות. מיותר לציין שהצבא היווה חלק משמעותי מהחוויות שצברתי בשנה שחלפה (היות והוא היה מנת חלקי רוב שעות היממה ברוב הימים), אך בהחלט יש המון לומר גם על שלל אספקטים נוספים בחיי שעברו שינויים, חידושים, טלטלות והתפתחויות.
ועדיין, אפילו שיש כל-כך הרבה מה להגיד, אני לא מוצא את המילים לספר, לתאר, לסכם. תאמינו לי, הריאות נפוחות באוויר והלשון קמוצה, מוכנות להתחיל לדבר על שנה שחלפה. על ימים ולילות, על שמחות ועצב, על דאגה, על שחרור, על התפתחות ועל רגרסיה, על שינויים ועל הישארות, על צבא ואזרחות, על משפחה וחברים, על חוויות, על געגועים, על אהבה ועל פרידה, על כעסים ומחילה, על חרטה וגאווה.
הריאות נפוחות באוויר והלשון קמוצה, והמילים ממאנות לצאת. כל מה שעובר בראש הוא סרט נע של תמונות חיות שמזכירות לי את כל אותם הדברים. סרט נע של זכרונות שגורמים לי להבין, בסופו של יום (או יותר נכון, בסופה של שנה), איזו שנה נהדרת זאת הייתה.
אני חושב שהקירבה של כל-כך הרבה סופים מחזוריים אצלי זה לזה היא דיי סימבולית. ראש השנה, שלום למלכה, יום הגיוס, ראש השנה האזרחית. אני נורא אוהב את זה. אוהב להסתכל אחורה, עם קצת רפלקציה. לבחון בקפידה את הדברים שחלפו, להסיק מסקנות, לשאוב כוחות ואף למצוא מקומות לתקן ולשפר. כל סוף והמבט שלו.
אם כך, אני חושב שבהחלט הגיע הזמן לסכמ"ש. אחרי הכל, הסכמ"ש הוא כנראה אחד החלקים היותר טובים בכל עניין הסוף. :)
אז... פז"מולדת שמח? ;)
השיר הזה כנראה לא קשור לנושא הפוסט, (ובהתחלה אפילו תכננתי לצרף שיר אחר) אבל אחרי התלבטות קטנה נפלה עליי ההבנה שלשיר הזה מגיע את המקום הראוי לו בפוסט הזה לאחר שהוא ליווה אותי בנאמנות ובאדיקות רבות לאורך השנה האחרונה. אפשר אפילו לומר שבכל אשר עשיתי. ובכלל (ואולי בדיוק בגלל הסיבה הזאת), אני מת עליו :)
" שוב תזרח השמש מעליו "
*סָכְּמָ"ש - סיכום שבועי. (או במקרה הזה, סיכום שנתי ;) )
אני פשוט לא לומד. לא לומד להתרחק מאנשים מחורבנים. לא לומד להפסיק לעשות דברים שעושים לי רע. לא לומד להפסיק לסמוך על בני אדם רק כי נראה שאפשר.
אני פשוט לא לומד לתת לעצמי קרדיט. ואני דופק את עצמי כל פעם מחדש.
אני יכול להאשים את הצד השני על זה שהוא דוחה, אבל בסופו של דבר אני יודע שזו אשמתי.
יופי. ילד בוגר. ממש בוגר.
עריכה:
"And I know the mistakes that I made, See it all disappear without a trace. And they call as they beckon you on, They said start as you mean to go on."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני והצל שלי