חופים
ונזרום ביחד עד אינסוף, שנייה לפני שקו החוף מגיע. |
| 7/2012
יש דברים שלא עושים.
ולאחרונה עשיתי יותר מידי כאלה.
וזה דווקא מרגיש לא רע, בכלל לא.
אז מה זה אומר עליי?
ומה זה אומר על הדברים האלה?
אולי אני צריך מקומות חדשים להציב בהם את הסטנדרטים והגבולות שלי?
רחוק יותר, נועז יותר, חופשי יותר.
לא יודע, לא יודע. וזה דווקא לא כל-כך נורא לא לדעת קצת.
בינתיים חוסר הוודאות הזה הוליד פחות דברים נוראיים ממה שציפיתי.
אז למה לא בעצם?
| |
אני שומע משהו נופל.
דברים נופלים למקום. לפתע פתאום העולם נראה שונה. דברים נופלים במקום. ברגע אחד תהליך של חודשים מתגלגל חזרה לתקופה הזויה וקשה שהייתה.
פתאום רואים דברים כמו שהם, חלקים מהמציאות. וזה קשה, ושוקיסטי. וזה בכלל לא מה שצפיתי. איך לעזאזל אני אוכל את כל זה עכשיו?
"אני שומע משהו נופל, אמר הרוח.
שום דבר, זה רק הרוח, הרגיעה האם"
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
משחרר.
אני משחרר את כולכם ממני.
מספיק זמן חייתם כאן לצידי, בשבילי. ואני, במסווה של אושר, שדדתי אתכם מהכל.
אז אני משחרר אתכם. לא מגיע לכם להישאר כבולים. צאו, תהיו אתם, חופשיים.
מספיק לקחתי מכם. הגיע זמנכם לעוף גבוה ורחוק.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
אני והצל שלי בן: 32 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
