I miss all the little things I never thought that they'd mean everything
to me
אנשים מהעבר מכאיבים . עדיין אפילו שהפרק
שלהם בחיינו ניגמר ,הם עדיין נישארים .לא משנה מה נעשה ,כמה נעבור ,הם עדיין
נימצאים .
בשבוע הזה הספקתי ליראות יותר מעשרה אנשים
שהכרתי פעם ואז פשוט,התחילו לי פלשבקים ,הרבה זיכרונות,הבטחות שלא היתקיימו לבסוף
,ואיך הכול התחיל וניגמר .והשאלה ,למה?!
כול פגישה בחיים עם אדם מסויים היא לטווח קצר
והפרדה היא לעד .אך האנשים האלה נתנו כ"כ המון ליזכור ,שהזיכרונות מציפים
ופשוט לא קל.
אז בכללי אני מקדישה את הפוסט הזה לחברה
ששינתה לי המון בחיים ,היא זאת שאני חייבת לה את חיי .
בידיוק שנה מהיום ,בחורף ,בגשמים, בקור הזה
,ניפגשתי לראשונה איתה .כולי הייתי ספוגה מים והיא באה עם מיטריה והזמינה אותי
אלייה, באנו אלייה ופשוט במשך 5 שעות רק דיברנו וסיפרנו אחת לשניה כול דבר שעברנו
בחיים וזה היה ממש מפחיד איך שרק הכרנו אחת ת'שניה פשוט ידענו שמכאן נהיה חברות
קרובות .
היא גרמה לי להיות מאושרת ,עברתי איתה
כ"כ הרבה חוויות מצחיקות ועצובות ,ולמרות כול המיכשולים שהיו לנו ,הצלחנו
להישאר קרובות ותמיד באנו אחת לשניה וישבנו על כמה כוסות תה ופשוט דיברנו ועשינו
מלא דברים ספונטניים שבחיים לא היינו עושות לבד .
היא הייתה חלק גדול מחיי בפרק זמן קצר.
בזכותה אני זאת מי שאני היום ,היא לימדה אותי כ"כ המון על החיים ועל הרבה
דברים .היא הייתה הסיבה לחיוך שלי(:
ואזזזז...
נהיה
לה חבר ,היו כמה עליות ומורדות ביניהם אבל עדיין הכול היסתדר, ואכשהו פשוט בלי
סיבה היתרחקנו ,כעסתי עלייה על משהו שטותי ופשוט לא דיברתי איתה ,וכשהיא פשוט
נעלמה הבנתי שאי אפשר להחזיר את העבר..
לא היו לי ת'מילים להגיד לה שאני רוצה שנחזור
להיות חברות טובות שוב ושזאת סתם שטות ..אני חושבת עלייה כול יום והרבה דברים
מזכירים לי אותה. כשאני עצובה או כשיש לי בעיה אני תמיד ניזכרת בה וחושבת אם רק
היא הייתה כאן היא הייתה יודעת איך לעזור .
ראיתי את ההורים שלה במיקרה היום ופשוט יצאו
לי דמעות ,לא ידעתי מה לעשות ,הייתי כ"כ מבולבלת ,לא ראיתי אותה ואת הורייה
המון זמן וזה פשוט בא בבום כזה ונישברתי .אני לא יודעת איפה היא עכשיו, האם היא
בסדר,מה היא עושה,האם היא מחייכת ... אני רק מקווה שהיא מאושרת עכשיו,וטוב לה ,אני
מתגעגעת אלייה כול יום והיא הייתה חשובה לי מאוד . וחבל שככה הכול ניגמר .
הסיבה שכתבתי ת'פוסט הזה ,זה מתוך הבנה שעדיף
להפסיד בוויכוח מאשר להפסיד את הבן אדם. לא חשבתי שבאמת יהיה קשה אחרי הניתוק
בנינו ,ושהיא תישאר אצלי בלב עד עכשיו .בכללי אני עכשיו ממשיכה את החיים בילעדיה
,אני מקווה שאולי באחד הימים אכשהו ניפגש ,ואולי משהו יהיה ניתן לשינוי .
(זה היה השיר שלנו שממש אהבנו יחד ושמענו אותו כול הזמן . מצחיק שהיום במיקרה שמעתי אותו בMTV ,כניראה מזיכרונות אי אפשר ליברוח.והמילים אפילו שהם מופנות לבן זוג הם ממש קצת מסבירות את המצב שלי ומוזר לי .)
לפעמים אנשים שאנחנו פוגשים הם לא לנצח לכן
צריך לנצל כול דקה איתם ופשוט לא להיות עצובים ולהנות מהחיים ,כי למה לבזבז ת'זמן
על זה כשאפשר לעשות כ"כ המון .אפילו הדברים הקטנים הם בעתיד יהיו גדולים
וחשובים לנו . מיום ליום אני מבינה כמה חברים זה דבר חשוב ,מערכות יחסים גם וכול
הדברים הקטנים שאפשר לחוות ,אפילו בידיעה שבכול יום זה יכול להיסתיים .
אז נצלו ת'חיים עם האנשים שגורמים לכם לאושר
ונסו לא לאבד אותם .
סופ"ש זאת היזדמנות טובה להיפגש ולהניח בצד הכול ופשוט להנות ולחייך (;