מהפרק הקודם:
"אהה מה את מתכננת לעשות?"
"בקשר למה?"
"בקשר אלינו"
"אמ... לזרום?"
היינו בראש ההר באתי לעלות החלקתי על אבן ו..
פרק 3
נקודת מבט של רון
היא נפלה דמעה זלגה במורד הלחי שלי ירדתי מהר לכיוון עדי
צעקתי ללין וטל "תזמינו ואמבולנס"
הסתכלתי עלייה היא הייתה שרוטה בכל הגוף
נשקתי ללחייה ולחשתי לה "הכול יהיה בסדר"
האמבולנס הגיע תוך 10 דקות
הרופא אמר "צריך לפנות אותה מפה עכשיו לבית חולים"
"אני בא איתכם"
"ומי אתה ?" שאל הרופא
"אני חבר שלה"
"גם אנחנו" אמרו לין וטל תוך כדאי בכי
"בסדר" אמר הרופא
עלינו לאמבולנס כל הדרך החזקתי ביד שלה היא הייתה קרה
הגענו לבית חולים הכניסו אותה לחדר
ולא נתנו לנו להכנס התחלתי לבכות ולבעוט בכיסאות כמו מטורף
לין אמרה לי "תרגע היא חזקה" תוך כדאי בכי
צעקתי לה "אני הייתי שם אני יכלתי לתפוס אותה אבל לא עשיתי את זה אני דפוק "
"לא אתה לא זו לא אשמתך" טל אמרה
בנתיים המורה שהייתה איתנו התקשרה להורים שלי עדי
ישבנו בכיסאות בפשוט בכינו
ההורים של עדי הגיעו והצטרפו לבכי
הרופא יצא מהחדר כולנו קמו לקראתו והוא אמר
"עדי בסדר אבל היא איבדה המון דם מהפצעים אז עכשיו אנחנו רק צריכים את ההורים לקחת מהם דם לעדי"
ההורים שלה הביטו זה בזה ואמרו לרופא "אין לנו את סוג הדם שלה אנחנו .... לא ההורים הביולוגים שלה"
כולנו היינו בשוק לא ידענו שעדי מאומצת ונראה לי שגם היא לא יודעת אז אני התנדבתי ואמרתי
"דוקטור אני רוצה לתרום לה דם רק תבדוק אם אנחנו אותו סוג דם"
הוא בדק לי את סוג הדם ומתברר שהיינו אותו סוג
הוא לקח אותי לחדר של עדי ראיתי אותה היא הייתה חיוורת עם כל מיני צינורות מחוברים אלייה הייתה לידה עוד מיטה
כזו הרופא חבר לי גם צינור לוריד הראשי והרדים אותי
**
נקודת המבט של עדי
קמתי כולי מחוברת לצינורות וראיתי את רון במיטה לידי ראיתי דוקטור שאלתי אותו מה קרה?
הוא אמר "את היית בטיול שנתי ונפלת הילד הזה חייג אלינו ואמר לנו שהוא חבר שלך ובא עם עוד 2 חברות שלך
גם ההורים שלך פה בזכות הילד הזה ניצלת הוא תרם לך המון דם"הייתי בשוק טוטאלי הרופא שחרר אותי מהצינורות אמר לי ללכת לנוח
הלכתי והתיישבתי ליד המיטה של רון והסתכלתי עליו, פתאום הוא קם
לא אמרתי כלום רק חיבקתי אותו הוא לא החזיר לי חיבוק הוא נרדם שוב אחריי 2 דקות המכשיר שלו התחיל לצפצף
הדוקטור נכנס לחדר ואמר לי לצאת לפני שיצאתי ראיתי את המכשיר שעושים איתו קלייר והאחות הוציאה אותי
ההורים שלי חיבקו אותי וגם לין וטל אבל אני רק בכיתי הם שאלו למה אני לא עניתי רק בכיתי
הילד שהציל את חיי עכשיו נלחם על חייו בגללי
הדוקטור יצא ואמר "יש לי חדשות לא טובות עבורכם....."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כל מה שיש לי-סיפור בהמשכים
