~ניתוק~
"הולכים אליי לבית בואי"
"טוב" עדן ענתה
קמתי ובאתי ללכת עד שהתנגשתי במישהו כל האייס קפה שלי נשפך על שנינו
"וואי סליחה...."
פרק 5
"תגידי את מטומטמת? את לא רואה לאיפה את הולכת?"
"בעצם אני לא כל כך מצטערת" עניתי וגיחכתי
"את יודעת כמה החולצה הזאת עלתה?" אלמוג צעקה "500 שקל"
"למה בזבזת 500 שקל על חולצה שנראת כמו סמרטוט? טוב בניגוד אלייך יש לי חיים צריכה ללכת ביי"
עקפתי אותה ואני ועדן יצאנו מארומה לכיוון הבית
.
.
.
"אני לא מאמינה אני חייבת ללכת ביי" אלמוג אמרה
"טוב אני אדבר איתך" זרקתי
אני לא מאמין שליאם עשתה את זה ועוד לאלמוג הילדה מלכה
רגע? אי עוד פעם מתחיל עם זה אני צריך להכניס למוח 'מאט אסור לך להתאהב בליאם
חשבתי תוך כדאי שהלכתי לבית
פתאום קיבלתי SMS
'מאט היום בבית של לירן מסיבה חובה הגעה'
טוב לפחות המסיבה הזאת תוציא לי את ליאם מהראש
.
.
.
הגעתי לבית עם עדן ראינו את אפק משועמם רואה בובספוג
"ממש משעמם לך אהה?" עדן אמרה
"את לא יודעת עד כמה" אמר וחייך
הוא קם המספה והציג את עצמו "אני אפק האח החורג של הקרצייה פה,את?" והושיט את ידו
לעדן עלה סומק קל על לחייה "עדן , החברה של הקרצייה פה ולחצה את ידו
"הקרצייה עומדת פה ושומעת אותכם!" שניהם ציחקקו
הלכתי והכנתי פופקורן ישבנו שלושתנו בסלון וראינו סרט
אפק קיבל SMS ואמר
"יאללה בנות היום יש מסיבה אצל לירן ואתן באות איתי"
"למה רק עכשיו אתה אומר מה אני אלבש?" התלוננתי
"בואי אני יעזור לך לבחור" עדן הציעה
בסוף בחרנו לי את זה שמלה בצבע תכלת חלש ועקבים לבנים
עדן הלכה להתארגן בבית שלה ואני נכנסתי להתקלח כשיצאתי התאפרתי לבשתי את השמלה ועשיתי בייביליס
"ליאם בואי כבר!" אפק צעק מהסלון
"שנייה" שמתי נעליים והלכתי לסלון שם חיכו לי עדן ואפק
עדן צעקה "מהממת"
"את יותר"
היא לבשה שמלת עור צמודה ומחמיאה לגוף שלה ויצאנו לכיוון הבית של לירן
הגענו לשם והלכנו לשתות אפק ועדן הלכו לרקוד
ראיתי את מאט עם אלמוג התעצבנתי
שתיתי כוס ועוד כוס ועוד כוס עד שלירן הציע לי לרקוד הייתי עדין קצת מפוקסת וראיתי שהוא ממש שיכור אז סירבתי
והוא ניסה לנשק אותי בכוח
.
.
.
לבשתי חולצה בצבע תכלת וגינס משופשף וכשבאתי לצאת קיבלתי SMS
'מאמי עוד כמה דקות אני מתחת לבית שלך עם הנהג שלי אתה בא איתי' מאלמוג
אווי אין לי ממש כוח אליה אבל גם אין לי כוח ללכת ברגל אז...
המכונית הגיעה ואלמוג נופפה לי היא לבשה שמלה מנומרת קצרה קצרה
נכנסתי למכונית ונסענו לבית של לירן
נכנסנו לשם וראינו המון ילדים מהשכבה פתאום ראיתי את ליאם היא נראתה מהממת היא באה עם שמלה בצבע תכלת
"איזה תיאום" לחשתי
"מה מאמי?" אלמוג אמרה
"כלום, אני הולך לשתות"
כמובן שהמסיבה הייתה מפוצצת אלכוהול לקחתי וודקה עם XL וישבתי על אחת הספות שם עם חברים
פתאום ראיתי את לירן מנסה לנשק בכוח את ליאם הלכתי לשם נתתי ללירן בוקס ולקחתי את ליאם
היא הייתה מפוחדת היא בכתה
"כמה שתית?" שאלתי אותה
"הרבה לא יכלתי לעצור אותו, בבקשה אל תספר לאפק הוא יהרוג אותו" ביקשה
לא יכלתי לעמוד בבכי הזה "אני לא..." וכשבאתי להמשיך היא הקיאה
"טוב אני אלך לבית" אמרה והלכה מתנדנדת מצד לצד
"אני לא יכול לתת לך ללכת ככה לכי תדעי מי נמצא בחוץ בשעות האלה" ותפסתי בזרועה
"אני יכולה, עזוב אותי"
"אני ממש לא עוזב אותך" אמרתי והרמתי אותה על כתפי בהתחלה היא התנגדה אבל אז וויתרה
כשהגענו לחדר שלי היא אמרה "מאט, תודה אתה ממש חמוד אתה יודע?"
"ואת שתית יותר מידי את יודעת?"
היא התקרבה אליי
"אתה מרשה לי?" ועשתה לי פאפי פייס
"את יודעת שממש בא לי לעשות את זה אבל את שיכורה ואני לא יכול"
שתי דקות אחריי זה מצאנו את עצמנו מתנשקים בפראות על המיטה שלי
.
.
.
קמתי בבוקר הראש היה כבד מידי כל מה שזכרתי זה שהגענו ושתיתי הרבה
שמעתי נשימות של מישהו הסתובבתי וראיתי את מאט שוכב לידי
קמתי במהירות וזהיתי שזה לא החדר שלי
ראיתי את השמלה שלי זרוקה על הריצפה ולידה החולצה והמכנס של מאט
לא היה לי האומץ להסתכל מתחת לשמיכה אז עם דמעות בעיניים ניערתי את הכתף החשופה של מאט
"מה?" ענה מתוך שינה
"מאט קום מהר"
הוא קם ושאל "למה את בוכה?"
"מאט מה עשינו?" אמרתי בקול רועד
מצטערת על ההזנחה מקווה שפיציתי בפרק הזה
אוהבת
עדי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כל מה שיש לי-סיפור בהמשכים