היום הבנתי כמה שאתה חסרה לי, כמה שאת חשובה לי.
כל כך חשובה שאני מוכנה לסלוח לך על שבחרת להיות עם חבר שלי, כשאמרתי לך לבחור ביני לבינו..
אני לא הולכת לדבר איתך, אני לא חושבת שאני צריכה, אין לי מה להצטער, וגם כשניסיתי להשלים ולדבר ניפנפת אותי..
אולי את בנאדם זבל, ואת כן. את רכלנית, צבועה, זונה.. בנאדם חסר אמפטיות, חום וקרבה..
אבל כנראה שאת ממש חשובה לי, אני לא יודעת למה.. אולי כי הבנת אותי יותר מכולם, כי תמיד היית ליידי, הייתי מספרת לך הכל על הדקה שזה קורה, אולי כי אהבתי לשבת איתך סתם, או לדפוק באנגים, או לשבת על ספסל וסתם לצחוק על אנשים שעוברים- כמו שתי זקנות רכלניות..
וגם כשבחרת להיות עם חבר שלי, התאכזבתי יותר ממך מאשר ממנו, כי את בין האנשים היחידים שידעו כמה עצומה האהבה שלי אליו, וכי בכיתי לך אולי 3 פעמים בשנתיים האחרונות כמה שיהיה לי רע אם נריב ולא נדבר.. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
אז אני מקווה שאת סתם עוד מחלה, בדיוק כמו החבר המשותף שלנו לשעבר, רק קצת יותר קשה.
לפעמים אין לי דמעות לבכות עלייך, גם לא בא לי.. אני גם לא חושבת עלייך כל הזמן וכשאני כן- אין לי מושג למה זה קורה.. אבל זה בסדר, כי פעם זה היה הרבה יותר חמור.. ואת עשית את הבחירה שלך, אולי הרווחת ואולי הפסדת.. אבל את זה את כבר בטח לא תספרי לי..
יופי פסיכולוגית.. הרס מצברוח גדול.
הייתי במסיבת טבע, היה ענקקק!!! מיום אחרי יש לי חבר חדש, חמוד כזה... בגובה שלי -.-
דבר אחד יש לי להגיד מהיומיים שלי איתו- MD טהור זה פשוט אחלה!!!
ואני מתגעגעת לאהובי המציל שכרגע בטח נהנה לו בהודו, ועליו אני עדיין חושבת המון. שיחזור לארץ, ויכתוב לי, ויזמין אותי אליו.. ואני רק אשכב לידו בשקט, ואגיד לעצמי: "החיים האלה יכולים להיות פשוט מושלמים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A.B.C