אין לי מקום

מה זה מושלם,

מה זה הדבר הזה שאנחנו רודפים אחריו?

הדבר המושלם, האידיאלי, שאין עליו עוררין שהוא כזה.

הגוף המושלם, הבית המושלם, הפנים המושלמות, הבעל המושלם, העבודה המושלמת, העולם המושלם.

איך יודעים שהוא באמת כזה מושלם? שזה האידיאל?

משהו אחר לא יהיה מספק בדיוק באותה מידה?

מה ההגדרה של זה בכלל, הדבר המושלם, מה זה בכלל מושלם? 

למה דווקא אחריו אנחנו רודפים?

אולי מושלם זה רק שלב ביניים, מעליו נמצא הדבר האמיתי, המושלם הוא סתם זיוף והאמת הרבה רמות מעליו.

כשחושבים על זה,

להשיג את המושלם זה דיי מדכא.

אין לאן לשאוף יותר. אין לאן להגיע.

אחרי המושלם מה כבר ניתן לעשות? להסתכל ולהגיד ״פששש וואלה כמה טוב לי..״

אין על מה לפנטז, אין לאן לחלום.

רק להתקע בחלום המושלם הזה,

שאולי או לא כל כך מושלם דווקא בגלל שהוא מושלם.

דוקא בגלל שהוא הסוף, הנשגב, העילאי, אין לנו לאן להמשיך וזה בעצם הסוף המשעמם, העצוב, הלא מעניין.

המושלם לא מושלם,

האידיאל כבר לא כזה אידיאלי

והשיאפות מתחילות לזלזל בעצמן.