3 בלילה, אני בבית מסריחה מעשן של סיגריות ולא שומעת כלום באוזן ימין.
בדיוק חזרתי ממסיבה באיזה מועדון בעיר.
האמת שבהתחלה היה מדהים, שתינו איזה קוקטייל עם ערק (חייב שיהיה כשל״פ) ורקדנו ונהננו,
היה כל כך כיף, באמת שלא נהנתי ככה הרבה זמן.
אחר כך אפילו עשינו שוט של ערק.
אבל אחר כך, כשרקדתי רק עם החברה הכי טובה שלי,
הצל הזה חזר.
זה צל ענק ושחור והוא נמצא רק עלי, ועליה יש איזה פרוז׳קטור ענקי.
ובאמת שאני לא מקנאה אבל זה פשוט נורא לחיות בתוך הצל הזה,
כאילו לא מתייחסים אלייך, אתה לא שם, אתה לא קיים.
היה עדיף שלא הייתי באה בכלל.
שהיא הייתה רוקדת שם וכולם מסביבה מסתכלים עליה.
זה כל כך נורא, את מרגישה כאילו את הכי מכוערת והכי שמנה שם,
לא מתייחסים אלייך בכלל.
ואחר כך עוד היא קיבלה אסמסים מאיזה ידיד מסטול שהיא מכירה בקושי שבועיים או משהו כזה,
והיא פשוט הייתה חייבת לצאת עכשיו מהעיר כדי להביא אותו.
למה אנשים לא יודעים לדאוג לעצמם?? זה פשוט מרתיח אותי.
ואז כשאחותי פשוט לא נתנה לי לנסוע לשם היא אפילו לא הסתכלה עלי כשיצאתי מהאוטו שלה,
כאילו רצחתי את אבא שלה..
כאילו היא לא מכירה אותי,
כאילו אני לא קיימת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
